עבירות נשק

מציאת אקדח ברכב, רובה בבית, מחסנית בחדר, רימון במחסן או אפילו חלק מכלי נשק יכולה להפוך בתוך זמן קצר לחקירה פלילית חמורה ולמעצר. בתיקי נשק המשטרה והתביעה אינן בוחנות רק אם נתפס חפץ אסור. הן מנסות להבין מי החזיק בו, מי ידע עליו, כיצד הגיע למקום, האם הועבר מאדם לאדם, האם נעשה בו שימוש ומה הייתה מטרת ההחזקה או העסקה.

המונח עבירות נשק כולל למעשה משפחה רחבה מאוד של עבירות. חוק העונשין מבחין כיום בין החזקת נשק, רכישתו, נשיאתו והובלתו, ובין ייצור, ייבוא, ייצוא וסחר. קיימת גם הבחנה בין נשק שלם לבין חלק מהותי בנשק, חלקים אחרים ותחמושת. לצד כלי ירייה כמו אקדחים ורובים, הגדרת "נשק" בסעיף 144 כוללת בנסיבות המתאימות גם פצצות, רימונים וחפצים נפיצים אחרים. סכינים ואגרופנים, לעומת זאת, מוסדרים בעיקר במערכת נפרדת של עבירות בחוק העונשין.

ההבחנות הללו חשובות משום שאותו חפץ יכול להוביל לאישומים שונים לחלוטין בהתאם למה שהתביעה טוענת שנעשה בו. החזקת נשק ללא רשות נושאת כיום עונש מרבי של שבע שנות מאסר; רכישה, נשיאה או הובלה של נשק ללא רשות – עד עשר שנים; וייצור, ייבוא, ייצוא או סחר בנשק – עד חמש עשרה שנים. נכון לאוגוסט 2026 חלה גם הוראת שעה הקובעת עונש מזערי בחלק מעבירות הנשק המרכזיות, והיא בתוקף עד 31 בדצמבר 2026.

אבל חומרת העבירה בחוק אינה אומרת שכל אדם שבקרבתו נמצא נשק יורשע. בתיקים רבים המחלוקת המרכזית היא דווקא על החיבור שבין הנשק לבין החשוד: למי הייתה שליטה במקום, האם החשוד ידע על הנשק, האם DNA או טביעת אצבע מוכיחים החזקה, מה משמעות ההתכתבויות שנתפסו בטלפון, והאם ניתן להסתמך על מידע מודיעיני או על גרסה של אדם אחר.

עו"ד עומרי שטרן מעניק ייצוג משפטי בעבירות נשק לחשודים ולנאשמים משלב החיפוש והחקירה, דרך מעצר ושימוע ועד ניהול ההליך הפלילי, גזר הדין והערעור. ניתן לפנות למשרד בטלפון 054-7713271.

המשטרה מצאה נשק בבית, ברכב או במקום הקשור אליכם? הדברים החשובים לעשות עכשיו

• אל תנסו להזיז, להעלים, לפרק או להעביר את הנשק לאחר שנודע לכם על החקירה.
• אל תנהלו שיחות עם מעורבים אחרים כדי לברר מי "לוקח אחריות" על הנשק או מה כל אחד יאמר בחקירה.
• אל תמחקו הודעות, תמונות, שיחות או מידע מהטלפון. בתיקי נשק לחומר הדיגיטלי יכולה להיות חשיבות רבה.
• אם הנשק נמצא במקום שבו משתמשים מספר אנשים, מסרו לעורך הדין תמונה מדויקת של הגישה למקום: מי מתגורר בבית, מי משתמש ברכב, מי מחזיק מפתח ומי שהה במקום.
• אל תנחשו בחקירה כיצד הגיע הנשק או למי הוא שייך אם אינכם יודעים. גרסה ספקולטיבית עלולה להפוך לראיה נגדכם.
• אם המשטרה ביצעה חיפוש, זכרו ככל האפשר מי נכח בו, היכן בדיוק נמצא הנשק, אילו חפצים נוספים נתפסו ומה נרשם בדוח.
• בקשו להתייעץ עם עורך דין פלילי לפני מסירת גרסה מהותית. בתיקי נשק החקירה עשויה להתבסס על ראיות שלא יוצגו לכם בתחילתה.

מה נחשב "נשק" לפי סעיף 144 לחוק העונשין?

בשפה היומיומית נשק מזוהה בעיקר עם אקדח או רובה. ההגדרה המשפטית רחבה יותר.

סעיף 144(ג) כולל, בין היתר, כלי שסוגל לירות כדור, קלע, פגז, פצצה או חפץ דומה שבכוחו להמית אדם, וכן חלקים, אבזרים ותחמושת שלו. ההגדרה כוללת גם כלים שסוגלו לפלוט חומר שנועד להזיק לאדם, ובקטגוריה נוספת – תחמושת, פצצה, רימון או חפץ נפיץ אחר שבכוחם להמית אדם או להזיק לו.

מכאן שעבירות נשק אינן מוגבלות לאקדח טעון שנתפס על גופו של חשוד. תיק יכול לעסוק ברובה, אקדח, חלקי כלי ירייה, תחמושת, רימון, מטען או אמצעי לחימה אחר הנכנס להגדרה.

נשק חם

אקדחים, רובים וכלים אחרים שסוגלו לירי נמצאים בליבת סעיף 144. לצורך הסעיף אין הכרח שהכלי יהיה נשק צבאי או נשק מסוג מסוים דווקא.

תחמושת

גם תחמושת יכולה להיות חלק מעבירת נשק. מדרג העונשים כיום מבחין בין נשק שלם או חלק מהותי לבין חלקים, אבזרים או תחמושת שאינם חלק מהותי.

פצצות, רימונים וחפצים נפיצים

המחוקק כולל במפורש בהגדרת "נשק" גם פצצה, רימון וחפץ נפיץ אחר שבכוחו להמית או להזיק לאדם. לכן עבירות של החזקה, נשיאה או סחר אינן מוגבלות לכלי ירייה במובן הקלאסי.

מפת עבירות הנשק והענישה לפי הדין כיום

הפעולה	העבירה העקרונית	העונש המרבי
החזקת נשק ללא רשות	סעיף 144(א) רישה	7 שנות מאסר
החזקת חלק מהותי בנשק	סעיף 144(א)	5 שנות מאסר
החזקת חלק לא־מהותי בנשק	סעיף 144(א)	3 שנות מאסר
רכישת נשק ללא רשות	סעיף 144(ב)	10 שנות מאסר
נשיאת נשק ללא רשות	סעיף 144(ב)	10 שנות מאסר
הובלת נשק ללא רשות	סעיף 144(ב)	10 שנות מאסר
רכישה, נשיאה או הובלה של חלק מהותי	סעיף 144(ב)	5 שנות מאסר
רכישה, נשיאה או הובלה של חלק לא־מהותי	סעיף 144(ב)	3 שנות מאסר
ייצור נשק ללא רשות	סעיף 144(ב2)	15 שנות מאסר
ייבוא או ייצוא נשק ללא רשות	סעיף 144(ב2)	15 שנות מאסר
סחר או עסקה אחרת הכוללת מסירת נשק	סעיף 144(ב2)	15 שנות מאסר
מכירה או מסירת נשק לאדם שאינו רשאי להחזיק בו	סעיף 144(ב3)	15 שנות מאסר
מסירה בעקבות בדיקה רשלנית של זכאות המקבל	סעיף 144(ב3)	3 שנות מאסר
ירי בנשק חם שלא כדין	סעיף 340א(א)	2 שנות מאסר
ירי באזור מגורים או באופן המסכן חיי אדם	סעיף 340א(ב)	5 שנות מאסר
החזקת סכין או אגרופן מחוץ לבית ללא הוכחת מטרה כשרה	סעיף 186	5 שנות מאסר
סחר, ייצור או יבוא סכין שלא נועדה למטרה כשרה	סעיף 185	7 שנות מאסר

זהו מדרג העונשים המרביים בחוק, ולא תחזית לענישה בתיק מסוים. הענישה בפועל מושפעת מסוג הנשק, נסיבות ההחזקה או ההעברה, כמות הנשק, שימוש שנעשה בו, עבר פלילי, שיקום ונתונים נוספים.

נשק שלם, חלק מהותי וחלק לא־מהותי – הבחנה שחייבים להכיר

אחד העדכונים החשובים במבנה העבירות הוא ההבחנה המפורשת בין סוגי חלקי הנשק.

החוק מגדיר "חלק מהותי בנשק" כחלק או אבזר מהסוגים הרלוונטיים שהוא גוף, קנה, צינה, מכלול או סדן של כלי נשק. על החזקת חלק מהותי ללא רשות קבוע כיום עונש מרבי של חמש שנים. לעומת זאת, החזקת חלק, אבזר או תחמושת הנכללים בסעיף אך אינם חלק מהותי נושאת עונש מרבי של שלוש שנים.

ההבחנה משפיעה גם על רכישה, נשיאה והובלה: נשק שלם נמצא ברף של עד עשר שנות מאסר, חלק מהותי – עד חמש שנים, וחלק לא־מהותי – עד שלוש.

לכן כאשר המשטרה תופסת רכיב שאינו כלי ירייה שלם, השאלה מהו בדיוק החפץ אינה עניין טכני. הסיווג שלו יכול להשפיע ישירות על סעיף העבירה ועל רמת החשיפה הפלילית.

האם נשק מפורק או לא תקין עדיין נחשב נשק?

כן. סעיף 144 קובע במפורש שלצורך עבירות הנשק אין הבדל אם בעת ביצוע העבירה הנשק היה תקין לשימוש או לא.

המשמעות היא שטענה שלפיה האקדח היה מקולקל, הרובה לא היה מסוגל לירות באותו רגע או שהנשק היה מפורק אינה מסיימת כשלעצמה את הדיון.

עם זאת, אופי החפץ ומצבו עדיין יכולים להיות רלוונטיים לשאלות אחרות: האם הוא אכן נכנס להגדרה המשפטית, אילו חלקים נמצאו, מה היכולת הטכנית שלו ומה הייתה משמעות ההחזקה בנסיבות התיק.

החזקת נשק שלא כדין

החזקה היא אחת מעבירות הנשק הנפוצות והמורכבות ביותר. סעיף 144(א) קובע עונש מרבי של שבע שנות מאסר על החזקת נשק ללא רשות כדין.

המקרה הפשוט הוא נשק שנמצא בידיו או על גופו של אדם. אבל רבים מתיקי ההחזקה אינם נראים כך.

נשק יכול להימצא בדירה שבה מתגוררים כמה בני משפחה, ברכב שבו השתמשו מספר אנשים, בחדר משותף, במחסן, בחצר, בשטח פתוח או במקום שהגישה אליו אינה בלעדית.

במקרים כאלה עצם התפיסה אינה בהכרח עונה על השאלה מי החזיק בנשק.

נשק שנמצא בבית

סעיף 144(ד) קובע חזקה ראייתית משמעותית: כאשר נשק נמצא במקום, רואים את מחזיק המקום כמחזיק הנשק כל עוד לא הוכח ההפך.

אבל המילים "כל עוד לא הוכח ההפך" חשובות מאוד. מדובר בחזקה שניתן להתמודד איתה.

אם נשק נמצא בבית שבו מתגוררים מספר אנשים, צריך לבדוק באיזה חדר נמצא, מי השתמש באותו חדר, למי הייתה גישה, האם הנשק הוסתר, האם קיימות ראיות הקושרות אדם מסוים אליו והאם יש הסבר ראייתי אחר להימצאותו.

נשק שנמצא ברכב

גם נשק ברכב מעורר שאלות של שליטה וידיעה.

אין דין רכב שבו אדם נוסע לבדו ובתא שלצדו נמצא נשק כדין רכב שבו יושבים מספר אנשים והנשק נמצא באזור הנגיש לכולם. יש לבדוק מי הבעלים, מי נהג בו לפני האירוע, היכן בדיוק נתפס הנשק ומהן יתר הראיות.

בתיקים כאלה טביעות אצבע, DNA, מצלמות, נתוני מיקום ותכתובות עשויים להפוך לראיות מרכזיות.

האם אפשר להיות מורשע גם כשהנשק לא נמצא על הגוף?

בהחלט ייתכן.

המושג המשפטי "החזקה" אינו מוגבל לחפץ שנמצא בכיס או ביד. השאלה יכולה להיות האם הייתה לאדם שליטה בנשק ומודעות אליו, בהתאם לדיני ההחזקה ולנסיבות.

לכן טענה כמו "זה לא היה עליי" היא נקודת התחלה בלבד. צריך לבדוק מי שלט במקום, מה הקשר של החשוד לנשק ומה ניתן ללמוד מהראיות האחרות.

מצד שני, גם מציאת נשק במקום המשויך לחשוד אינה מחליפה את הצורך לבחון את כל התמונה. זו בדיוק אחת הסיבות לכך שייצוג משפטי בעבירות נשק דורש ניתוח של הזירה ושל ההקשר, ולא רק קריאה של דוח התפיסה.

רכישת נשק שלא כדין

כיום רכישת נשק נכללת בסעיף 144(ב), לצד נשיאה והובלה, והעונש המרבי עליה הוא עשר שנות מאסר כאשר מדובר בנשק.

זו נקודה שחשוב לעדכן ביחס לחלק מהמידע הישן שנמצא ברשת ואף בתכנים שנכתבו לפני שינוי החוק: רכישה אינה נמצאת כיום יחד עם עבירת ההחזקה ברף של שבע שנים.

תיק רכישת נשק יכול להתבסס על ראיות שונות לחלוטין מתיק החזקה: הודעות בין הצדדים, תיאום פגישה, כסף, הקלטות, מעקבים, סוכן משטרתי או דבריו של האדם שממנו נטען שהנשק נרכש.

עצם העובדה שהנשק לא נתפס אצל החשוד בזמן החקירה אינה בהכרח שוללת טענה לרכישה שכבר התרחשה. מנגד, המשטרה והתביעה צריכות להוכיח את העסקה ואת המודעות של האדם לכך שמדובר בנשק.

נשיאת נשק שלא כדין

נשיאת נשק ללא רשות לפי סעיף 144(ב) נושאת עונש מרבי של עשר שנות מאסר.

נשיאה מתייחסת למצבים שבהם הנשק נמצא עם האדם באופן שמאפשר לו לשאת אותו ממקום למקום. מבחינה מעשית, תיקים יכולים לעסוק באקדח המוסתר על הגוף, בתיק, בבגד או בנסיבות אחרות שבהן הנשק נמצא בשליטתו של החשוד במהלך תנועה.

מדיניות הענישה והמעצר בעבירות נשיאה נוטה להיות מחמירה יותר מאשר במקרים רבים של החזקה סטטית, משום שהוצאת הנשק למרחב הציבורי נתפסת כבעלת פוטנציאל סיכון נוסף. בית המשפט העליון ממשיך גם בשנים האחרונות להדגיש את חומרת עבירות הנשק ואת מדיניות הענישה המחמירה בתחום.

עם זאת, גם כאן יש לבחון מה בדיוק הוכח. אם מספר אנשים נסעו ברכב שבו נמצא נשק, לא ניתן לוותר על בירור פרטני של מידת הקשר של כל אחד מהם אליו.

הובלת נשק – גם אם לא התכוונתם להשתמש בו

הובלת נשק מוסדרת יחד עם רכישה ונשיאה בסעיף 144(ב), והעונש המרבי על הובלת נשק ללא רשות הוא עשר שנות מאסר.

אדם יכול להיחשד בהובלה כאשר לטענת המשטרה העביר את הנשק ממקום למקום – למשל באמצעות רכב – גם אם המדינה אינה טוענת שהתכוון לירות בו בעצמו.

לכן ההסבר "רק העברתי את התיק בשביל מישהו" אינו בהכרח מגן מפני אחריות. השאלה המרכזית תהיה בדרך כלל מה ידע האדם על תכולת התיק ומה ניתן להוכיח לגבי מודעותו לנשק.

התכתבויות לפני הנסיעה, מסלול הנסיעה, שיחות טלפון, מפגשים, עדויות של מעורבים ונסיבות תפיסת הנשק יכולים לקבל כאן משקל משמעותי.

ייצור נשק ונשק מאולתר

ייצור נשק ללא רשות הוא מן העבירות החמורות ביותר בסעיף 144. סעיף 144(ב2) קובע עונש מרבי של חמש עשרה שנות מאסר למי שמייצר נשק ללא רשות כדין.

ייצור אינו חייב להתייחס בהכרח למפעל שמייצר כלי נשק שלמים. בתיקים מסוימים עשויה להתעורר מחלוקת לגבי הסבה, הרכבה או יצירת כלי מאולתר העונה להגדרת נשק.

במקרה כזה לחוות הדעת המקצועית של גורמי המעבדה יכולה להיות חשיבות גבוהה. יש לבחון מה בדיוק נמצא, אילו פעולות נטען שבוצעו בו, האם התוצאה נכנסת להגדרת "נשק" ומה ראיות התביעה לגבי זהות האדם שביצע את הפעולות.

גם כאשר מדובר בנשק מאולתר, העובדה שהכלי אינו נראה כמו אקדח או רובה שיוצרו בייצור מסחרי אינה מוציאה אותו אוטומטית מהמסגרת הפלילית. ההגדרה המשפטית מתמקדת במאפייני הכלי ולא בשם שניתן לו.

ייבוא וייצוא נשק

ייבוא או ייצוא נשק ללא רשות נכללים אף הם בסעיף 144(ב2), והעונש המרבי הוא חמש עשרה שנות מאסר.

תיקים כאלה יכולים להיות מורכבים במיוחד משום שהם עשויים לכלול כמה מדינות, גבולות, משלוחים, אמצעי תשלום ומספר רב של מעורבים.

בפסק דין משנת 2026, למשל, דן בית המשפט העליון בערעור שעסק בתכנית לייבוא עשרות כלי נשק ומחסניות והדגיש את המסוכנות הגבוהה הנשקפת מעבירות ייבוא נשק.

מבחינת ההגנה, יש לבחון לא רק את עצם התפיסה אלא גם את חלקו המדויק של כל נאשם: מי יזם, מי ידע מה מועבר, מי תיאם, מי שילם ומה ניתן להוכיח על מודעותו של כל אדם לשרשרת הייבוא.

סחר בנשק – גם ללא תשלום כספי

סחר בנשק הוא מהעבירות החמורות בתחום, אך לשון החוק רחבה יותר מהמילה "סחר" בשפה היומיומית.

סעיף 144(ב2) חל על מי שסוחר בנשק או עושה בו עסקה אחרת שיש עמה מסירת החזקה בנשק לאחר, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, ללא רשות כדין. העונש המרבי – חמש עשרה שנות מאסר.

לכן הטענה "לא קיבלתי כסף" אינה בהכרח שוללת את העבירה. גם מסירת נשק ללא תמורה יכולה להיכנס לסעיף כאשר מתקיימים יתר היסודות.

מה בודקים בתיק סחר בנשק?

בתיקים מסוג זה חומר הראיות יכול לכלול האזנות, שיחות מוקלטות, התכתבויות, סוכן סמוי, כסף שנתפס, תצפיות, צילומים וגרסאות של אנשים שהיו חלק מהעסקה.

לעיתים המחלוקת היא לא אם הייתה פגישה, אלא מה היה תוכנה. בתיקים אחרים ההגנה תטען שהנאשם לא ידע מה מועבר, שלא היה צד לעסקה או שהמשמעות שהתביעה מייחסת לשיחה אינה משתקפת בשיחה המלאה.

כאשר קיימות מספר עסקאות או מספר כלי נשק, גם היקף האירועים משפיע באופן משמעותי על חומרת התיק ועל הענישה.

מסירת נשק בידי מי שמורשה למכור

קיימת עבירה נוספת שאינה עוסקת דווקא במוכר נשק בלתי חוקי מלכתחילה.

סעיף 144(ב3) קובע כי אדם שרשאי על פי דין למכור או למסור נשק, אך מוכר או מוסר אותו לאדם שאינו רשאי להחזיק בו, צפוי לעד חמש עשרה שנות מאסר. אם המוכר סבר שהמקבל רשאי להחזיק בנשק בשל בדיקה רשלנית שערך – העונש המרבי הוא שלוש שנים.

הסעיף ממחיש עד כמה עבירות נשק אינן עוסקות רק בשוק עברייני. גם גורם שפועל במסגרת מורשית יכול להיחשף לאחריות פלילית אם הנשק מועבר למי שאינו רשאי לקבלו.

רימונים, פצצות ומטעני חבלה

רימון או פצצה אינם "תחום אחר" שנמצא מחוץ לעבירות הנשק. סעיף 144 כולל במפורש בהגדרת נשק תחמושת, פצצה, רימון או חפץ נפיץ אחר שבכוחו להמית אדם או להזיק לו.

לכן אדם שנתפס כשהוא מחזיק או מוביל רימון עשוי להיחקר ולהיות מואשם במסגרת סעיף 144 גם כאשר לא נתפס אקדח או רובה.

ומה לגבי מטען חבלה?

כאשר מדובר בחפץ נפיץ מאולתר או במטען, נדרש לבחון את מאפייניו ואת חוות הדעת המקצועית. בנוסף לעבירות הנשק, נסיבות השימוש או ההנחה של המטען עשויות להקים עבירות נוספות וחמורות מאוד.

לדוגמה, סעיף 456 לחוק העונשין קובע עבירה חמורה של הנחת חומר נפיץ בכוונה להרוס נכס או להזיק לו, שעונשה המרבי חמש עשרה שנות מאסר.

כאשר מטען מופעל או מיועד לפגוע באדם, מערך העבירות יכול להיות חמור אף יותר בהתאם לנסיבות ולכוונה המיוחסת.

ירי מנשק חם

עצם הירי יכול להקים עבירה נפרדת, מעבר לעבירת ההחזקה או הנשיאה.

סעיף 340א קובע כי ירי מנשק חם שלא כדין נושא עונש מרבי של שנתיים. כאשר הירי נעשה באזור מגורים, במקום אחר שיש בירי בו כדי לסכן חיי אדם או באופן שמסכן חיי אדם, העונש המרבי עולה לחמש שנות מאסר.

כאשר הירי מכוון כלפי אדם או גורם לפגיעה, התיק עשוי כמובן לכלול עבירות נוספות מעולם עבירות האלימות ואף עבירות חמורות יותר בהתאם לכוונה ולתוצאה.

בתיק ירי, בדיקות בליסטיות, תרמילים, קליעים, שרידי ירי, סרטוני מצלמות ומיקום טלפונים יכולים להיות חלק מרכזי מחומר הראיות.

נשק קר – סכין ואגרופן אינם פשוט "סעיף 144"

המונח "נשק קר" נפוץ מאוד בשפה היומיומית, אך מבחינה משפטית חשוב לעשות סדר.

סכינים ואגרופנים מוסדרים בעיקר בסעיפים 184–186 לחוק העונשין, ולא צריך להכניס אותם באופן מלאכותי לכל אחת מחלופות סעיף 144.

סעיף 184 מגדיר סכין ככלי בעל להב או כלי אחר שסוגל לדקור או לחתוך. סעיף 186 קובע כי מי שמחזיק אגרופן או סכין מחוץ לביתו או חצריו ולא הוכיח שהחזיק אותם למטרה כשרה צפוי לעד חמש שנות מאסר. ביחס לאולר קיימת חזקה מיוחדת של מטרה כשרה, בכפוף לחריגים שקבע החוק.

סחר, ייצור וייבוא סכין

סעיף 185 קובע עד שבע שנות מאסר על סחר, ייצור או ייבוא סכין שלא נועדה לשמש במקצוע, במלאכה, בעסק, לצורכי בית או למטרה כשרה אחרת. גם מכירת סכין או אגרופן לקטין מוסדרת בעבירה ייעודית.

להרחבה ניתן לקרוא במאמר עבירת החזקת סכין, שבו מוסבר בהרחבה על סעיף 186 ועל שאלת המטרה הכשרה.

הזנחת שמירה על כלי ירייה – גם נשק חוקי עלול להוביל לחקירה

לא כל עבירת נשק נובעת מהחזקה של כלי לא־חוקי.

סעיף 339 לחוק העונשין עוסק במי שמחזיק, משאיר או מפקיר כלי ירייה, חומר נפץ או חומר מסוכן אחר ללא אמצעי זהירות סבירים שנועדו למנוע מאדם אחר לגרום באמצעותם נזק. העונש המרבי הוא שנת מאסר.

לכן גם בעל רישיון נשק יכול למצוא את עצמו בחקירה אם נטען שהנשק לא נשמר כראוי, הגיע לידי אדם אחר או נגנב בנסיבות המעוררות חשד להזנחת השמירה.

מדובר בתחום שונה מהחזקה בלתי חוקית לפי סעיף 144, ויש לבחון את אמצעי האבטחה שננקטו ואת נסיבות האירוע.

רישיון שפג תוקפו אינו בהכרח עבירת החזקת נשק לפי סעיף 144

סעיף 144(ב1) קובע כי עבירות ההחזקה, הרכישה, הנשיאה וההובלה שבסעיפים קטנים (א) ו-(ב) אינן חלות על מי שעבר את העבירה בשל כך בלבד שלא חידש את רישיונו או תעודת הרשאתו בהתאם לחוק כלי הירייה או לתקנות מכוחו.

המילה "בלבד" משמעותית. אם קיימת בעיה נוספת בהרשאה או שהנסיבות חורגות מפקיעת רישיון טכנית, יש לבחון את המקרה לגופו.

במקביל, פקיעת רישיון או חקירה פלילית יכולות ליצור הליכים מנהליים מול האגף לרישוי כלי ירייה. להרחבה בנושא זה ניתן לקרוא בעמוד עורך דין רישוי נשק / כלי ירייה. המשרד מטפל גם בעררים, ביטול רישיון ותפיסת כלי ירייה.

איך מוכיחים שהנשק שייך דווקא לחשוד?

זו אחת השאלות המרכזיות בתיקי נשק.

כאשר אקדח נמצא בתוך מכנסיו של אדם, הקשר הישיר יחסית. כאשר רובה נמצא מתחת למיטה בבית שבו מתגוררים ארבעה אנשים, התמונה מורכבת הרבה יותר.

המשטרה יכולה לנסות לבנות את הקשר באמצעות מספר שכבות של ראיות.

DNA

דגימת DNA יכולה לתמוך בטענה שאדם בא במגע עם הנשק, אבל צריך לבחון את אופי הדגימה, מיקומה, תערובת הפרופילים ואפשרויות העברה.

חשוב במיוחד לא להפוך ממצא DNA לראיה שמספרת יותר ממה שהיא באמת יכולה לספר. DNA עשוי לעבור גם באופן עקיף, ולכן עצם הימצאות פרופיל גנטי על חפץ אינה תמיד מלמדת מתי וכיצד הגיע אליו. באתר קיים מדריך לבדיקות DNA בהליך הפלילי שמרחיב בנושא, לרבות האפשרות להעברה עקיפה של חומר גנטי.

טביעות אצבע

טביעת אצבע עשויה לקשור אדם לחלק מסוים של הנשק, אך גם כאן צריך לבחון היכן נמצאה ומה ניתן להסיק ממנה.

היעדר טביעות אינו מוכיח שאדם לא החזיק בנשק, כשם שמציאת טביעה אינה בהכרח מוכיחה מה נעשה בנשק לאחר המגע.

מצלמות ותצפיות

בסחר, הובלה ורכישה המשטרה עשויה להתבסס על מצלמות, מעקבים ותצפיות המתעדים את תנועת החשודים.

השאלה החשובה אינה רק אם שני אנשים נפגשו, אלא מה ניתן לראות שהועבר ביניהם ומה ניתן להסיק מהתיעוד יחד עם יתר הראיות.

טלפונים והתכתבויות

בתיקי נשק הטלפון יכול להיות אחד ממקורות הראיות המרכזיים: שיחות, הודעות, תמונות, נתוני מיקום וקשרים בין המעורבים.

לעיתים משתמשים במונחים מוסווים או בקודים, ואז התביעה מבקשת להסיק ממשמעות השיחות שמדובר בנשק. ההגנה צריכה לבדוק את ההתכתבות המלאה ולא רק את המשפטים שנבחרו לכתב האישום.

מידע מודיעיני

מידע מודיעיני יכול להיות חלק מהרקע שהוביל לחיפוש, למעקב או למעצר. כאשר חלק מהחומר נותר חסוי, יכולות להתעורר שאלות של תעודת חיסיון והאם המידע החסוי עשוי לסייע להגנה.

זו אינה שאלה שולית. בתיק שבו ייצג המשרד אדם שהורשע בהחזקת M16 ושתי מחסניות בבית, הוגשה בקשה להסרת חיסיון, ולאחר חשיפת חומר מודיעיני נוסף הגיעו הצדדים להסכמה עונשית של 10.5 חודשי מאסר.

האם תעודת משטרה מספיקה כדי לקבוע שחפץ הוא נשק?

סעיף 144(ה) מאפשר לתעודה החתומה בידי קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה, המאשרת שחפץ מסוים הוא נשק, לשמש ראיה לכך כל עוד לא הוכח ההפך.

החוק מעניק לנאשם גם זכות להזמין את חותם התעודה לחקירה, ובית המשפט חייב להודיע לו על זכות זו.

לכן גם כאשר התביעה מציגה מסמך שמסווג את החפץ כנשק, אין פירוש הדבר שאסור לבחון את הסיווג, את הבדיקה שנערכה ואת המשמעות המקצועית של הממצא.

חיפוש בבית ותפיסת נשק

רבים מתיקי הנשק מתחילים בחיפוש.

המשטרה יכולה להגיע עם צו חיפוש, ובמצבים מסוימים הדין מעניק לה גם סמכויות חיפוש ללא צו. המחוקק אף יצר בשנים האחרונות מסלולים מיוחדים לחיפוש מיידי כאשר קיים חשד סביר שנשק או חלק מהותי בנשק שעשויים לשמש ראיה נמצאים במקום ואי ביצוע החיפוש באופן מיידי עלול לסכל את מטרתו.

כאשר מתבצע חיפוש, אין להתנגד בכוח. לאחר מכן צריך לבדוק את מקור הסמכות, הצו אם קיים, גבולות החיפוש, מי נכח בו ואופן תפיסת המוצגים.

גם מיקום הנשק בתוך הבית יכול לקבל משמעות רבה. נשק בתוך ארון פרטי וסגור אינו זהה לנשק שנמצא בשטח משותף לכל בני הבית.

חקירה בחשד לעבירות נשק

חקירה בתיק נשק יכולה להתחיל לאחר תפיסה גלויה, אבל לעיתים היא מגיעה לאחר חקירה סמויה ממושכת.

ייתכן שהמשטרה כבר ביצעה האזנות, מעקבים או פעולות עם סוכן לפני המעצר. במקרה כזה הנחקר אינו יודע אילו שיחות מוקלטות נמצאות בידי החוקרים ואילו פעולות הם כבר תיעדו.

זו אחת הסיבות לכך שניסיון לנחש מה המשטרה יודעת מסוכן במיוחד.

אם הנשק נמצא במקום משותף, החוקר עשוי לנסות להבין אם החשוד מודה שידע שהוא שם. בתיק סחר הוא עשוי להציג רק חלק משיחה. בתיק הובלה הוא יכול להתמקד במטרת הנסיעה ובזהות האדם שמסר את התיק.

הגרסה הראשונית יכולה להשפיע משמעותית על המשך התיק. מידע נוסף ניתן לקרוא בעמוד ייעוץ לפני חקירה במשטרה.

מעצר בעבירות נשק

בתיקי עבירות נשק קיימת נטייה משמעותית מצד רשויות האכיפה לטעון למסוכנות.

בשלב הראשון המשטרה יכולה לבקש הארכות מעצר לצורך השלמת פעולות חקירה. לאחר כתב אישום התביעה עשויה לבקש מעצר עד תום ההליכים.

בתי המשפט מתייחסים בשנים האחרונות בחומרה רבה לעבירות נשק, ובפסיקה עדכנית של בית המשפט העליון מודגשת שוב ושוב המסוכנות הגלומה בנשיאה, סחר וייבוא בלתי חוקיים של כלי נשק.

עם זאת, גם בתיק נשק בית המשפט צריך לבחון את הראיות לכאורה ואת עילת המעצר במקרה המסוים. חולשה בזיהוי, קושי לקשור את הנשק לחשוד, שאלה לגבי משמעות תכתובת או חלק מצומצם של נאשם בתוך פרשה רחבה יכולים להיות רלוונטיים גם בשלב המעצר.

כאשר קיימת אפשרות לחלופה, נבחנים בין היתר מפקחים, מקום המעצר, ריחוק מהמעורבים ולעיתים פיקוח אלקטרוני.

למידע נוסף ניתן לקרוא בעמוד שחרור ממעצר וביטול תנאים מגבילים.

העונש המזערי בעבירות נשק – נכון לאוגוסט 2026

נכון למועד עדכון עמוד זה קיימת הוראת שעה מיוחדת בתחום עבירות הנשק.

סעיף 144(ז) קובע כי בהרשעה בהחזקת נשק לפי הרישה של סעיף 144(א), ברכישה, נשיאה או הובלה לפי הרישה של סעיף 144(ב), בייצור, ייבוא, ייצוא או סחר לפי סעיף 144(ב2), או במכירה או מסירה לפי הרישה של סעיף 144(ב3), העונש לא יפחת מרבע מהעונש המרבי הקבוע לעבירה – אלא אם בית המשפט החליט מטעמים מיוחדים שיירשמו להקל. בהיעדר טעמים מיוחדים, עונש המאסר גם לא יהיה כולו על תנאי.

הכנסת האריכה את תוקף הוראת השעה עד ליום 31 בדצמבר 2026.

המשמעות היא שבתקופה הנוכחית קיימת נקודת מוצא מחמירה במיוחד בעבירות הנשק המרכזיות. עם זאת, החוק עצמו משאיר לבית המשפט אפשרות לחרוג מן העונש המזערי כאשר קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו.

מאחר שמדובר בהוראת שעה, יש לבדוק את המצב המשפטי העדכני בכל תיק שנדון לאחר 31 בדצמבר 2026.

מה משפיע על העונש בפועל בעבירות נשק?

אין "מחירון" אחיד לעבירות נשק.

שני נאשמים שהורשעו בהחזקת נשק יכולים לקבל תוצאות שונות מאוד משום שהנסיבות שונות.

בית המשפט עשוי להביא בחשבון, בין היתר, את סוג הנשק, מספר כלי הנשק, כמות התחמושת, משך ההחזקה, אופן האחסון, המקום שבו נמצא הנשק, האם הנשק הובל במרחב הציבורי, האם נעשה בו שימוש, האם הוא הועבר לאחר, מטרת ההחזקה כפי שהוכחה, חלקו של הנאשם ומידת התכנון.

גם נתוני הנאשם משמעותיים: עבר פלילי, גיל, הודאה, קבלת אחריות, נסיבות חיים, הליך טיפולי או שיקומי ונתונים נוספים שנבחנים בשלב גזר הדין.

בתי המשפט העליונים מדגישים לאורך השנים את הצורך בענישה מרתיעה בעבירות נשק, ובפסיקה עדכנית הדבר בולט במיוחד בעבירות נשיאה, סחר וייבוא.

זו הסיבה שלא נכון לקחת מתחם ענישה מפסק דין אחד ולהציג אותו כאילו הוא "העונש על עבירות נשק".

חילוט רכוש בעבירות סחר בנשק

הסיכון בתיק סחר בנשק אינו מוגבל למאסר.

סעיף 144(ח) קובע כי כאשר אדם מורשע בעבירה לפי סעיף 144(ב2), בית המשפט יורה, ככלל ובכפוף לחריג הקבוע בחוק, על חילוט רכוש ששימש או נועד לשמש לביצוע העבירה או רכוש שהושג במישרין או בעקיפין כשכר העבירה או כתוצאה ממנה.

החוק כולל גם מנגנון נוסף המאפשר לתביעה לבקש מבית המשפט לקבוע כי הנאשם ניהל אורח חיים המבוסס על שימוש בתקבולי עבירה כאשר מתקיימות נסיבות מסוימות – למשל אם העבירה בוצעה לגבי יותר מנשק אחד, קיימת הרשעה קודמת רלוונטית, העבירה קשורה לארגון פשיעה או ששווי תקבולי העבירה מגיע לרף שנקבע בחוק.

לכן בתיקי סחר עשוי להיות צורך להתגונן במקביל גם מפני ניסיון לחלט כספים, כלי רכב ורכוש אחר.

האם חקירת נשק יכולה להשפיע על רישיון הנשק החוקי שלכם?

כן.

גם כאשר החקירה אינה עוסקת בנשק המורשה עצמו, עצם פתיחתו של תיק פלילי עשויה להוביל להחלטה מנהלית הנוגעת לרישיון כלי ירייה.

ההליך המנהלי והרישוי אינם זהים להליך הפלילי. אדם יכול להידרש להתמודד עם תפיסת הנשק המורשה, ביטול רישיון או הליך ערר בעוד שהתיק הפלילי עדיין נמצא בחקירה.

המשרד מטפל גם בתחום זה, ובאתר קיים מקרה שבו התקבל ערר על ביטול רישיון נשק פרטי על רקע תיק חקירה פתוח.

לכן בעל רישיון שנחקר בחשד לעבירה צריך לבחון לא רק את החשיפה הפלילית אלא גם את ההשלכה המנהלית על כלי הירייה והרישיון שברשותו.

האם ניתן לסגור תיק עבירות נשק?

כל תיק תלוי בראיותיו.

חומרת הכותרת "עבירת נשק" אינה מבטלת את הצורך של התביעה להוכיח שהחשוד ביצע את העבירה המיוחסת לו. כאשר קיים קושי להוכיח מודעות לנשק, כשהמקום משותף, כשקיים פער בראיה הפורנזית או כאשר ראיות מרכזיות אינן תומכות בגרסת החקירה, יכולה להתעורר אפשרות לסגירת התיק.

בתיקים אחרים המחלוקת אינה על עצם האחריות אלא על הסיווג: נשק לעומת חלק, החזקה לעומת נשיאה, רכישה לעומת סחר או מספר אירועים לעומת אירוע בודד.

לכן הטיפול בתיק אינו חייב להיות בינארי של "זיכוי או הרשעה בכל מה שנכתב". שינוי נכון בעובדות או בסעיף האישום יכול לשנות באופן דרמטי את החשיפה העונשית.

טעויות נפוצות של חשודים בעבירות נשק

"הנשק לא שלי, אז אין לי בעיה"

במשפט הפלילי שאלת הבעלות אינה זהה בהכרח לשאלת ההחזקה. סעיף 144 אף יוצר חזקה לגבי נשק שנמצא במקום שבחזקת אדם. צריך לבחון שליטה, ידיעה וראיות – לא רק בעלות רשומה.

"לא נגעתי בנשק"

גם טענה זו אינה מסיימת את התיק. העבירה אינה דורשת בהכרח טביעת אצבע או DNA. מנגד, כאשר התביעה מנסה להסתמך על ממצא פורנזי, צריך לבחון מה הוא באמת מוכיח.

"רק הסעתי תיק בשביל חבר"

אם אדם ידע שבתיק נמצא נשק, העובדה שלא היה בעליו אינה שוללת עבירת הובלה. השאלה הקריטית היא בדרך כלל המודעות לתכולה.

"האקדח לא עבד"

סעיף 144 קובע במפורש שאין חשיבות לכך שבזמן העבירה הנשק היה תקין לשימוש או לא.

"מסרתי אותו בחינם, אז זה לא סחר"

העבירה לפי סעיף 144(ב2) כוללת גם עסקה שיש עמה מסירת החזקה לאחר ללא תמורה. כסף אינו תנאי הכרחי.

למחוק התכתבויות לאחר שהתחילה החקירה

מחיקה עלולה לא רק להיכשל – משום שהמידע עשוי להיות קיים במכשיר אחר או בענן – אלא גם לעורר טענות נוספות בנוגע לשיבוש. אין למחוק או לשנות מידע.

לדבר עם המעורבים כדי "לסגור גרסה"

בפרשות נשק שבהן יש מספר חשודים, שיחות לאחר מעצר או חיפוש עלולות לקבל משמעות חמורה. אין לתאם גרסאות או לנסות להשפיע על דבריו של אדם אחר.

מה כולל ייצוג משפטי בעבירות נשק?

ייצוג משפטי בעבירות נשק מתחיל בדרך כלל הרבה לפני המשפט.

בשלב הראשון צריך להבין מה נתפס והיכן, מה בדיוק המשטרה מייחסת לחשוד ואילו ראיות כבר יכולות להיות בידיה. אם החקירה עדיין מתנהלת, יש להכין את החשוד למסירת גרסה ולוודא שראיות מזכות אינן אובדות.

כאשר מתבצע מעצר, נדרש במקביל לנתח את חומר הראיות שניתן לחשוף באותו שלב ואת עילת המסוכנות. במקרים המתאימים יש לבנות חלופת מעצר ולהתמודד עם הטענה שאין דרך אחרת לאיין את הסיכון.

לאחר כתב אישום, עורך הדין מקבל את חומר החקירה ויכול לבדוק את מלוא הראיות: דוחות חיפוש, תיעוד הזירה, חוות דעת נשק, DNA, טביעות אצבע, מצלמות, האזנות, תכתובות, חומר מודיעיני וגרסאות המעורבים.

בשלב הזה מתברר לעיתים שהשאלה החשובה ביותר אינה אם "היה נשק", אלא אם ניתן להוכיח שהוא היה בהחזקת הנאשם, אם הוכחה מודעותו, האם התביעה ייחסה לו את הפעולה הנכונה והאם ראיה מסוימת מספרת באמת את הסיפור שמיוחס לה.

למה חשוב להבחין בין החזקה, נשיאה וסחר כבר בתחילת התיק?

משום שהפער אינו מילולי.

החזקה של נשק נמצאת ברף מרבי של שבע שנות מאסר. רכישה, נשיאה או הובלה – עשר. ייצור, ייבוא, ייצוא או סחר – חמש עשרה.

הבדל בעובדה אחת יכול להעביר את התיק מקטגוריה לקטגוריה: האם הנשק נשאר בבית או הועבר ממנו? האם החשוד רק החזיק בו או מסר אותו לאחר? האם מדובר במסירה חד־פעמית או בחלק ממספר עסקאות?

לכן אחת המשימות החשובות של עורך דין עבירות נשק היא לפרק את האירוע לפרטים ולבדוק אם סעיף העבירה שבו בחרה התביעה באמת מתאים למה שניתן להוכיח.

מקרים שבהם טיפל משרד עו"ד עומרי שטרן

החזקת M16 ושתי מחסניות בבית

בתיק שבו ייצג המשרד אדם שהורשע בהחזקת רובה M16 ושתי מחסניות בביתו, הוגשה מטעם ההגנה בקשה להסרת חיסיון. בעקבות חשיפת חומר מודיעיני נוסף הגיעו הצדדים להסכמה שהסתיימה ב־10.5 חודשי מאסר.

המקרה ממחיש מדוע גם כאשר הנשק עצמו נתפס, התיק אינו מצטמצם לשאלה אם המוצג קיים. חומר מודיעיני, נסיבות ההחזקה וראיות נוספות יכולים להשפיע באופן ממשי על ניהול התיק ועל התוצאה.

ערעור בתיק שכלל ירי וחבלה

המשרד טיפל גם בערעור בבית המשפט העליון בתיק שכלל החזקת סכין, פציעה בנסיבות מחמירות, חבלה בכוונה מחמירה ואירוע ירי. בית המשפט העליון הפחית 18 חודשי מאסר מעונשו של הלקוח.

גם כאן ניתן לראות עד כמה עבירות נשק משתלבות לעיתים בעבירות אלימות אחרות, וכיצד המאבק המשפטי יכול להימשך גם לאחר מתן גזר הדין.

עורך דין עבירות נשק – עו"ד פלילי עומרי שטרן

תיק נשק יכול להיראות במבט ראשון פשוט מאוד: המשטרה מצאה אקדח, רובה או רימון – ולכן נדמה שהשאלה כבר הוכרעה. בפועל, לא פעם המחלוקת המרכזית מתחילה דווקא אחרי התפיסה.

מי ידע שהנשק שם? מי שלט במקום? האם החשוד נשא אותו או רק שהה בסביבתו? מה מוכיח ה־DNA? האם ההתכתבות באמת עוסקת בנשק? האם מדובר בהחזקה, רכישה, הובלה או סחר? האם החיפוש בוצע בסמכות? האם ניתן לחשוף חומר מודיעיני שעשוי לסייע להגנה?

אלה שאלות שיכולות לשנות את התיק כולו.

עורך דין פלילי עומרי שטרן מייצג חשודים ונאשמים בעבירות נשק, לרבות החזקה, רכישה, נשיאה והובלה, סחר, ייצור וייבוא נשק, החזקת תחמושת וחלקי נשק ועבירות הקשורות לסכינים ולאמצעי לחימה. הייצוג ניתן החל משלב החיפוש, המעצר והחקירה ועד לניהול המשפט, גזר הדין והערעור.

ניסיונו כולל עבודה בפרקליטות הפלילית וטיפול בתיקים פליליים מורכבים, לרבות תיקי נשק שבהם נדרש ניתוח של ראיות פורנזיות, חומר מודיעיני וגרסאות של מספר מעורבים.

נחקרתם או נעצרתם בחשד לעבירת נשק, או שהוגש נגדכם כתב אישום? ככל שהטיפול המשפטי מתחיל מוקדם יותר, ניתן לבחון את הראיות ואת הסיווג המשפטי לפני שהגרסה והחלטות החקירה מתקבעות. ניתן לפנות למשרד בטלפון 054-7713271.

שאלות נפוצות על עבירות נשק

מה העונש על החזקת נשק ללא רישיון?

העונש המרבי על החזקת נשק ללא רשות כדין הוא שבע שנות מאסר. החזקת חלק מהותי בנשק נושאת עד חמש שנות מאסר, וחלק לא־מהותי – עד שלוש. נכון לאוגוסט 2026 חלה על עבירת ההחזקה של נשק גם הוראת העונש המזערי הקבועה בסעיף 144(ז).

מה העונש על נשיאת נשק?

רכישה, נשיאה או הובלה של נשק ללא רשות לפי סעיף 144(ב) נושאות עונש מרבי של עשר שנות מאסר.

מה ההבדל בין החזקת נשק לנשיאת נשק?

החזקה יכולה להתקיים כאשר הנשק נמצא בשליטתו של אדם במקום מסוים, ואילו נשיאה מתייחסת בדרך כלל למצב שבו האדם נושא את הנשק עמו. ההבחנה תלויה בנסיבות והיא משמעותית משום שהעונש המרבי על נשיאה גבוה יותר.

האם רכישת נשק נחשבת כיום לעבירה של עד שבע או עשר שנות מאסר?

עשר. בנוסח העדכני של סעיף 144(ב), רכישת נשק נמצאת יחד עם נשיאה והובלה ונושאת עונש מרבי של עשר שנות מאסר.

מה העונש על סחר בנשק?

ייצור, ייבוא, ייצוא, סחר או עסקה אחרת שבה מועברת החזקה בנשק לאחר ללא רשות נושאים עונש מרבי של חמש עשרה שנות מאסר.

האם חייבים לקבל כסף כדי להיות מואשמים בסחר בנשק?

לא. סעיף 144(ב2) מתייחס במפורש למסירת החזקה במסגרת עסקה בין בתמורה ובין שלא בתמורה.

מה נחשב חלק מהותי בנשק?

החוק מגדיר כחלק מהותי, במסגרת ההגדרה הרלוונטית, גוף, קנה, צינה, מכלול או סדן של כלי נשק.

האם תחמושת בלבד יכולה להוביל לכתב אישום?

כן. תחמושת נכללת במסגרת סעיף 144, והחוק קובע גם עונש נפרד להחזקה, רכישה, נשיאה או הובלה של חלקים ותחמושת שאינם חלק מהותי.

האם אקדח מקולקל עדיין נחשב נשק?

לעניין עבירות סעיף 144, החוק קובע שאין הבדל אם בעת ביצוע העבירה הנשק היה תקין לשימוש או לא.

המשטרה מצאה נשק בדירה שלי. האם זה אומר שאורשע?

לא אוטומטית, אך סעיף 144 יוצר חזקה שלפיה כאשר נשק נמצא במקום, מחזיק המקום נחשב מחזיק הנשק כל עוד לא הוכח ההפך. לכן יש חשיבות רבה לנסיבות המקום, לגישה אליו וליתר הראיות.

הנשק נמצא ברכב שבו היו כמה אנשים. מי נחשב המחזיק?

אין תשובה אוטומטית רק לפי מקום הישיבה. נדרש לבחון את מיקום הנשק, שליטת כל אחד ברכב ובאזור שבו נמצא, מודעות, DNA, טביעות, תכתובות וראיות נוספות.

האם DNA על נשק מספיק להרשעה?

ממצא DNA יכול להיות ראיה משמעותית אך צריך לבחון את הממצא הספציפי ואת ההקשר. בין היתר יכולה להתעורר אפשרות של העברת DNA עקיפה, והממצא אינו בהכרח מלמד לבדו מתי או באילו נסיבות נגע אדם בנשק.

האם רימון נחשב נשק?

כן. סעיף 144 כולל במפורש פצצה, רימון וחפץ נפיץ אחר שבכוחו להמית או להזיק.

מה העונש על ירי מנשק חם?

ירי שלא כדין נושא עונש מרבי של שנתיים. כאשר הוא מתבצע באזור מגורים או באופן או במקום המסכנים חיי אדם, העונש המרבי עולה לחמש שנים. בהתאם לנסיבות עשויות להתווסף עבירות חמורות נוספות.

האם סכין נחשבת נשק לפי סעיף 144?

לא נכון להתייחס לכל סכין כאילו היא אוטומטית "נשק" לפי סעיף 144. חוק העונשין מסדיר החזקת סכין ואגרופן בעיקר בסעיפים 184–186. החזקת סכין מחוץ לבית או לחצר ללא הוכחת מטרה כשרה נושאת עד חמש שנות מאסר.

האם יש כיום עונש מינימום בעבירות נשק?

נכון לאוגוסט 2026 קיימת הוראת שעה הקובעת עונש מזערי של רבע מהעונש המרבי בחלק מעבירות הנשק המרכזיות, בכפוף לאפשרות של בית המשפט לסטות מטעמים מיוחדים שיירשמו. הוראת השעה בתוקף עד 31 בדצמבר 2026.

האם אפשר לחלט רכב או כסף בתיק סחר בנשק?

כן. החוק כולל הוראות חילוט מיוחדות ביחס לעבירה לפי סעיף 144(ב2), לרבות רכוש ששימש לביצוע העבירה או הושג כתוצאה ממנה, ובהתקיים נסיבות נוספות קיימות סמכויות חילוט רחבות יותר.

האם חקירה בעבירת נשק יכולה לגרום לביטול רישיון נשק חוקי?

כן, ייתכן הליך מנהלי נפרד הנוגע לרישיון כלי הירייה גם כאשר החקירה הפלילית עדיין מתנהלת. במקרים כאלה יש לבחון במקביל את ההליך הפלילי ואת אפשרויות הערר בתחום הרישוי.

האם ניתן לסגור תיק החזקת נשק?

כן, אם לאחר בחינת הראיות אין תשתית מספקת להוכחת העבירה או מתקיימת עילה אחרת לסגירה. במיוחד בתיקים שבהם הנשק נמצא במקום משותף, שאלת המודעות והשליטה יכולה להיות מרכזית.

למה חשוב לקבל ייעוץ לפני חקירה בעבירת נשק?

משום שבשלב החקירה החשוד בדרך כלל אינו יודע אילו ראיות כבר נמצאות בידי המשטרה. גרסה שגויה או ניסיון לנחש כיצד הנשק הגיע למקום עלולים להקשות על ההגנה בהמשך. עורך דין פלילי לעבירות נשק יכול לבחון את נסיבות התפיסה ולהכין את החשוד להחלטות הנדרשות לפני מסירת גרסה.