בסופו של דבר, הגרסה שמציגים עורכי דינה של אגם צרפי אינה מכחישה שהיא הייתה שם, נסעה עם החבורה, נשארה מחוץ לדירה והייתה מחוברת לחלק מהמתרחש בשיחת וידאו. קו ההגנה מתמקד דווקא במה שלטענתם לא עשתה: היא לא גייסה את הקטינים, לא ראתה את ההצטיידות, לא תכננה את הפגיעה ולא רצתה במותו של בניהו. והפער הזה – בין מי שנמצאת בתוך שרשרת האירועים לבין מי שהייתה שותפה לתכנון שהוביל לתוצאה הקטלנית – הוא ככל הנראה המקום שבו יתנהל הקרב המרכזי בעניינה בבית המשפט.
שחרור על-תנאי, המכונה בפי רבים "ניכוי שליש", אינו מהווה זכות מוקנית לאסיר אלא פריבילגיה המוענקת לו על ידי ועדת השחרורים. מדובר בחוזה משפטי ומוסרי בין האסיר לבין המדינה: המדינה מסכימה
חירותו של אדם היא ערך יסוד חוקתי במדינת ישראל, המוגן תחת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. עם זאת, המפגש הראשון והאלים ביותר של אזרח נורמטיבי עם כוחה של המדינה מתרחש
עולם הספורט נתפס בעיני רבים כמעוז האחרון של הגינות, תחרותיות טהורה וערכים של "משחק הוגן". אולם, מתחת לפני השטח המנצנצים של האצטדיונים הגדולים, רוחשת לא פעם פעילות פלילית ענפה המאיימת
הכרעת דין מרשיעה או גזר דין מחמיר בעבירות סמים אינם חייבים להיות סוף פסוק. במערכת המשפט הפלילית בישראל, הזכות לערער היא אחד מעמודי התווך של עשיית הצדק, והיא מאפשרת לבחון
לייעוץ ראשוני השאירו פרטים לקבלת שיחה חוזרת
