אלימות נגד שוטרים – הגדרות החוק, ענישה וקווי הגנה

המפגש בין האזרח למשטרה הוא נקודת חיכוך נפיצה.
לעיתים קרובות, סיטואציה שמתחילה כעיכוב שגרתי לבדיקת מסמכים או ויכוח במהלך הפגנה, מסלימה במהירות לאירוע אלים המסתיים באזיקים ובתיק פלילי.
עבירת "תקיפת שוטר" היא אחת עבירות האלימות הנפוצות במשפט הפלילי, אך גם אחת השנויות במחלוקת.
הסיבה לכך פשוטה: במקרים רבים, הגבול בין שימוש בכוח סביר מצד השוטר לצורך מעצר, לבין הגנה עצמית של האזרח מפני אלימות משטרתית, הוא דק ומטושטש.

המחוקק הישראלי ובתי המשפט רואים בחומרה רבה פגיעה באוכפי החוק, והענישה בהתאם. במאמר זה נסקור את ההגדרות המשפטיות המדויקות, את רמות הענישה השונות, וכיצד עורך דין פלילי יכול לסייע לאזרח שמצא עצמו מואשם בעבירה זו.

המסגרת הנורמטיבית: חוק העונשין

חוק העונשין מבדיל בין תקיפת אדם "רגיל" לבין תקיפת שוטר.
ההנחה היא שפגיעה בשוטר אינה רק פגיעה באדם פרטי, אלא פגיעה בסמלי השלטון וביכולת המדינה להשליט סדר.
לכן, נקבעו סעיפים ספציפיים בחוק המטפלים בסוגיה זו:

1. תקיפת שוטר (סעיף 273)

החוק קובע כי התוקף שוטר כשהוא ממלא את תפקידו כחוק, או אדם אחר העוזר לשוטר, דינו – מאסר עד שלוש שנים.
חשוב לשים לב לשני תנאים מצטברים: האדם המותקף הוא שוטר, והוא היה בעת מילוי תפקידו. ההגדרה של "תקיפה" היא רחבה מאוד:
אין חובה שתהיה מכה פיזית הגורמת נזק.
גם דחיפה, יריקה, או השלכת חפץ לעבר שוטר נחשבים לתקיפה לכל דבר ועניין.

2. תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות (סעיף 274)

כאן הענישה מחמירה משמעותית ומגיעה לעד חמש שנות מאסר.
הנסיבות המחמירות מתקיימות באחד מהמצבים הבאים:

• התקיפה נועדה להכשיל את השוטר בתפקידו או למנוע ממנו לבצע אותו (למשל, כדי למנוע מעצר).
• התוקף היה מצויד בנשק חם או קר.
• התקיפה בוצעה על ידי יותר משני אנשים יחד (תקיפה בצוותא).

לצד סעיפים אלו, קיימת גם עבירה קלה יותר של "הפרעה לשוטר במילוי תפקידו" (סעיף 275), שדינה עד שלוש שנות מאסר, אך לרוב הענישה בגינה מקלה יותר והיא משמשת כסעיף חלופי במשא ומתן משפטי.

מדיניות הענישה: תיקון 116 ומאסר חובה

בשנים האחרונות, כחלק מהמאבק באלימות הגואה, המחוקק ביקש להחמיר את הענישה באמצעות תיקון 116 לחוק העונשין.
התיקון קבע "עונש מינימום" לעבירות של תקיפת שוטרים, לפיו העונש לא יפחת מחודש מאסר בפועל (במקום מאסר על תנאי או עבודות שירות בלבד שהיו נהוגים בעבר במקרים קלים).

אמנם החוק הותיר לבית המשפט שיקול דעת לחרוג מכך מטעמים מיוחדים שיירשמו, אך המסר ברור: מי שמרים יד על שוטר, צפוי למצוא עצמו מאחורי סורג ובריח.
בתי המשפט נוטים ליישר קו עם גישה זו, וגוזרים עונשי מאסר בפועל, לעיתים לריצוי בעבודות שירות ולעיתים בכליאה ממשית, תלוי בחומרת הפציעה ובעברו של הנאשם.

קווי הגנה: מי תקף את מי?

בתיקים רבים המגיעים לטיפולו של משרד עורכי דין פלילי עומרי שטרן, מתגלה תמונה מורכבת שונה לחלוטין מזו המתוארת בדו"ח הפעולה המשטרתי.
במקרים רבים, האירוע מתחיל בהפעלת כוח בלתי סביר מצד השוטר, והאזרח, באופן אינסטינקטיבי, מנסה להתגונן.

המשטרה, בניסיון להצדיק את השימוש בכוח, מגישה לעיתים כתב אישום בגין תקיפת שוטר כטקטיקה של "הגנה בהתקפה".
כאן נכנס לתמונה התפקיד הקריטי של הייצוג המשפטי.

טענות הגנה מרכזיות:

1. הגנה עצמית: החוק מתיר לאדם להתגונן מפני תקיפה שלא כדין, גם אם התוקף לובש מדים.
   אם השוטר פעל בחוסר סמכות או באלימות ברוטאלית ללא הצדקה, ייתכן שפעולת האזרח תיחשב כהגנה עצמית לגיטימית.
2. שימוש במצלמות גוף: כניסתן של מצלמות הגוף לשימוש משטרתי שינתה את כללי המשחק.
   עורך דין עומרי שטרן מדגיש כי ניתוח מדוקדק של הסרטונים מוביל לא אחת לחשיפת סתירות מהותיות בין עדות השוטר לבין המציאות.
   מקרים שבהם נטען כי האזרח "השתולל ותקף" מתבררים לעיתים כאירועים בהם השוטר הוא שיזם את המגע האלים.
3. העדר יסוד נפשי: כדי להרשיע בתקיפה, יש להוכיח כוונה (מחשבה פלילית).
   במצבים של דוחק, צפיפות (כמו בהפגנות) או תנועות לא רצוניות כתוצאה מכאב בעת איזוק, ניתן לטעון כי לא הייתה כוונה לתקוף את השוטר.
4. זוטי דברים: במקרים של מגע מינורי שלא גרם נזק ולא היה בעל אופי אלים מובהק, ניתן לעיתים לשכנע את בית המשפט או את התביעה לסגור את התיק מחוסר עניין לציבור או תחת ההגנה של "זוטי דברים".

חשיבות הליווי המשפטי המקצועי

התמודדות מול מערכת אכיפת החוק בעבירות של תקיפת שוטר היא קרב א-סימטרי.
מול האזרח עומדת מערכת משומנת שבה השוטר הוא גם המתלונן, גם העד המרכזי ולעיתים גם החוקר (או עמיתו של החוקר).

ללא ייצוג של עורך דין פלילי בעל ניסיון, הסיכוי להפריך את גרסת השוטר הוא קלוש.
עורך הדין יפעל לאתר עדים אובייקטיביים שהיו במקום, ידרוש את צילומי מצלמות הגוף ומצלמות האבטחה באזור, ויבחן האם השוטר פעל בהתאם לנהלים המחייבים אותו (הזדהות, הודעה על מעצר, שימוש בכוח מדורג).

ישנם מקרים בהם עבודת הגנה יסודית מובילה לא רק לזיכוי הנאשם, אלא גם להעמדה לדין משמעתי או פלילי של השוטר האלים במח"ש (המחלקה לחקירות שוטרים).

לסיכום

אלימות נגד שוטרים היא עבירה חמורה, אך לא כל מגע עם שוטר הוא תקיפה, ולא כל דו"ח משטרתי הוא תורה מסיני.
אם הואשמתם או נחקרתם בחשד לתקיפת שוטר, עתידכם תלוי ביכולת שלכם להציג את הגרסה שלכם בצורה משכנעת ומגובה בראיות.

אל תישארו לבד מול המערכת.
פנייה מוקדמת לייעוץ משפטי יכולה למנוע כתב אישום או להוביל לתוצאה טובה משמעותית בהליך הפלילי.
משרד עורכי דין פלילי עומרי שטרן עוסק בייצוג נאשמים בתיקי אלימות ומכיר לעומק את רזי החוק והפסיקה בתחום זה.