דמיינו מצב כזה, אתם נחקרים בחשד לביצוע עבירה מהקשות בספר החוקים, אם זה לא מספיק, התלונה הוגשה על ידי בן משפחה ואם זה לא מספיק אין אף ראיה התומכת בתלונה. מלבד הייסורים, עגמת הנפש והבושה בזמן החקירה, החקירה מסתיימת בכתם של "חוסר ראיות". בנתיים אתם מסיימים בית ספר, מתגייסים לצבא, לומדים מקצוע ומקימים עסק… אבל בכל רגע יש לכם תחושה רעה שמלווה אתכם, הכתם הזה צובע כל צבע אחר בחיים שלכם בשחור חזק.
אז ללקוח שלנו נמאס ובצדק, לשמחתי הפרקליטות שקלו את הדברים בלב פתוח ונפש חפצה וקיבלו את הבקשה שלי לשינוי עילת הסגירה של תיק החקירה הנושן להיעדר אשמה. אני מודה ומעריך את הפרקליטות על הגינותה הרבה. משמעות הדבר לא יוותר כל זכר לתיק החקירה. אין כלום כי לא היה כלום.
סגירת תיק חקירה פתוח בפחות משבועיים ועל אף הודאה של הלקוח בעבירה
תיק שהגיע לטיפול המשרד לאחר שהלקוח נחקר בתחנת המשטרה וללא שקיבל ייעוץ. בעיניי הלקוח פעולה מסוימת אשר הודה בביצועה איננה מעשה פלילי. הלקוח חשב בהגיון בריא בסך הכל, אבל אין…