יום שישי בצהריים, אי אז בשנת 2018. לקוח המשרד הגיע לבקר את הסבתא שלו, סבתא כבר לא צעירה אין לה כח למלחמות, סבתא גרה בבית שהיא וסבא ז"ל קנו לפני 50 שנה, הבית שבו גדלו כל הנכדים, לבית גינה קטנה, חלק מהשטח המשותף לכל דיירי הבניין, ככה היה נהוג פעם וככה נשאר היום.
מה הבעיה? לסבתא שכנים חדשים, הם רוצים גינה אמיתית, עם פינת ישיבה, דשא וגריל גז שיהיה נחמד לארח… אז לסבתא והנכדים כבר לא תהיה גינה, אולי כמה עציצים…
הלקוח שלנו בחור נחמד, דואג לסבתא, מזיז עץ קטן ששתלו השכנים כדי שלסבתא יהיה גם מעבר לגינה.
אבל השכנים לא אוהבים את זה, מחליטים לתקוף אותו, זורקים כסאות, סבתא כמעט נפגעת ואז מתחילה המהומה… מגיעה משטרה… והכל מוסרט בוידאו, אין מה להתווכח…
רק שלמשטרה לא ברור מי אשם, מה הסיכוי להרשיע אדם שהותקף והגם על סבתא שלו? המשטרה מתלבטת, זכותה. רק למה 3 שנים?
מעבר לתקופת ההתיישנות הקבועה בחוק, החוק קובע במפורש כי יש לפעול במהירות וביעילות לקבלת החלטה בתיק חקירה פתוח, מטרת החוק למנוע עינוי דין ואבדן ראייתי. במילים פשוט, עם הזמן החולף, החשוד סובל, חי בתחושה תמידית כאילו עוד רגע כל עולמו קרוס עליו, חוסר ודאות ותחושת חוסר אונים אבל לא רק… גם ראיות הולכות ונעלמות ומאבדות מערכן המשפטי, הזיכרון מתפייד לו וכך נפגעת יכולותו של החשוד ובהמשך הנאשם להגן על עצמו.
מי שקובע מה הוא שיהוי ניכר בהגשת כתב אישום הוא היועץ המשפטי לממשלה הוא זה שאחראי על קביעת המדיניות בהתאם לנסיבות המשתנות עם הזמן.
ככה שלא יזכרו להוציא מהבוידם תיקים מאובקים ויחליטו להנחית על בן אדם כתב אישום באמצע החיים.
אז המשטרה קצת שכחה מזה בזמן שהתלבטה וכשאני פניתי אליהם וביקשתי למחוק את כתב האישום, ביקשו זמן לבדוק… עוד זמן? בסדר אבל הפעם תחליטו נכון.
חזרו אליי בתשובה – התיק ייסגר בעילה של הסדר מותנה עם קנס סימלי ובלי עונשים נוספים.
כמובן שללקוח לא ישאר רישום פלילי בכל זאת הוא רק דאג לסבתא!
