עבירות אלימות במשפחה הן מהרגישות והמורכבות ביותר.
בניגוד לעבירות רכוש או עבירות צווארון לבן, כאן מדובר בדינמיקה המתרחשת בתוך התא האינטימי ביותר, בין בני זוג, הורים וילדים או אחים.
המערכת המשפטית – המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט – מתייחסת לתיקים אלו בחומרה יתרה, לעיתים תוך נקיטת יד קשה עוד לפני שהוכחה אשמתו של החשוד.
ניהול תיק פלילי בתחום זה דורש הרבה מעבר לידע משפטי יבש.
הוא מחייב הבנה פסיכולוגית, יכולת ניתוח של מערכות יחסים מורכבות וראייה אסטרטגית רחבה.
עבור אדם נורמטיבי המוצא עצמו לפתע חשוד או נאשם בעבירת אלמ"ב, העולם עלול להתהפך ברגע.
במאמר זה נסקור את המאפיינים הייחודיים של הליכים אלו וכיצד עורך דין פלילי מנהל את המערכה המשפטית.
"מילה מול מילה": האתגר הראייתי
המאפיין הבולט ביותר של תיקי אלימות במשפחה הוא היעדר עדי ראייה חיצוניים.
רוב האירועים מתרחשים "בארבע עיניים", בתוך הבית, ללא מצלמות וללא נוכחות זרים.
מצב זה יוצר סיטואציה משפטית המכונה "מילה מול מילה" (עדות מול עדות).
במקרים אלו, בית המשפט נדרש להכריע למי להאמין: למתלונן/ת או לנאשם.
בעוד שבתיקים רגילים נדרשות ראיות חזקות (פורנזיות או עדים ניטרליים), בתיקי אלמ"ב שופטים מבססים הרשעות רבות על "אותות האמת" שהם מוצאים בעדות המתלונן ועל התרשמותם מאמינותו.
משרד עורכי דין פלילי עומרי שטרן מדגיש כי דווקא בשל כך, תפקיד ההגנה הוא קריטי.
עורך הדין חייב לאתר סתירות, אי-דיוקים ומניעים נסתרים בגרסת המתלונן.
האם הגרסה השתנתה בין התלונה במשטרה לבין העדות בבית המשפט? האם ישנם מסרונים או הקלטות הסותרים את הטענה לאלימות?
כל סדק באמינות התביעה הוא חיוני ליצירת הספק הסביר הנדרש לזיכוי.
סכסוכי גירושין ותלונות שווא
אחת הסוגיות הנפיצות ביותר בתחום זה היא הקשר שבין הליכי גירושין לבין תלונות במשטרה. לעיתים, לצערנו, נעשה שימוש ציני בהליך הפלילי ככלי טקטי במסגרת מאבק על משמורת ילדים או חלוקת רכוש.
תלונת שווא על אלימות יכולה להוביל להרחקת בן הזוג מהבית, להגבלת הסדרי הראייה עם הילדים וליצירת יתרון משפטי בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה.
עם זאת, חשוב להיזהר מהכללות.
המשטרה ובתי המשפט מודעים לתופעה זו, אך ברירת המחדל שלהם היא קודם כל להגן על מי שטוען כי הוא קורבן.
עורך דין עומרי שטרן מסביר כי כאשר יש חשד לתלונת שווא, ההגנה תפעל לחשוף את המניע: האם התלונה הוגשה בסמוך למועד קריטי בהליך הגירושין?
האם היו איומים קודמים מצד המתלונן "לתפור תיק"?
חשיפת ההקשר הרחב של הסכסוך היא קריטית להגנת הנאשם.
מעצרים והרחקות: הפגיעה המיידית
עוד לפני שמתנהל משפט, חשוד בעבירת אלימות במשפחה צפוי לסנקציות מידיות.
- מעצר ימים: המשטרה נוטה לבצע מעצר מיידי של החשוד, גם אם אין לו עבר פלילי, מחשש למסוכנות ("מי שהרים יד פעם אחת, עלול לעשות זאת שוב").
- הרחקה: גם אם החשוד משוחרר, לרוב יוטלו עליו תנאים מגבילים הכוללים הרחקה מביתו ומבני משפחתו למשך תקופה ארוכה, ואיסור יצירת קשר.
עבור אדם עובד, בעל משפחה ומעמד, הלילה הראשון בתא המעצר הוא טראומה קשה.
ייצוג משפטי בשלב זה (שלב המעצר) הוא קריטי כדי לנסות ולהביא לשחרור מהיר ככל האפשר, ולמזער את הפגיעה בשגרת החיים ובמקום העבודה.
שיקום מול ענישה
ניהול תיק משפטי באלימות במשפחה אינו מסתכם רק בשאלה "האם הרים יד או לא".
במקרים רבים, כאשר הראיות מוצקות, האסטרטגיה הנכונה אינה לנהל מלחמת חורמה על החפות, אלא לפעול במישור הטיפולי-שיקומי.
מערכת המשפט נוטה לגלות הבנה כלפי נאשמים המודים בטעותם, לוקחים אחריות ופונים לטיפול (כגון סדנאות לשליטה בכעסים או טיפול זוגי/פרטני).
שירות המבחן משחק כאן תפקיד מרכזי.
משרד עורכי דין פלילי עומרי שטרן פועל במקרים המתאימים להפנות את הלקוח לאפיק טיפולי עוד בטרם המשפט, מתוך הבנה שתסקיר חיובי משירות המבחן יכול להוביל לענישה מקלה משמעותית – כמו עבודות שירות ואף אי-הרשעה (סיום ההליך ללא רישום פלילי), במקום מאסר בפועל.
סוגי העבירות הנפוצות
חשוב להבין כי "אלימות במשפחה" היא כותרת למגוון רחב של עבירות בחוק העונשין:
- תקיפת בן זוג (סעיף 382): העונש על תקיפת בן זוג חמור כפליים מהעונש על תקיפת סתם (עד שלוש שנות מאסר, ובנסיבות מחמירות אף יותר).
- איומים: אמירות כמו "אני אהרוג אותך" או "את לא תראי אור יום", שנאמרות בעידנא דריתחא, יכולות להבשיל לכתב אישום חמור.
- היזק לרכוש: שבירת חפצים בבית, הטחת טלפון נייד בקיר או השחתת רהיטים במהלך ריב נחשבים לאלימות לכל דבר ועניין, שכן הם יוצרים אווירה של טרור ופחד.
החשיבות של חקירה נגדית מדויקת
אם התיק מגיע לשלב ההוכחות, רגע האמת הוא החקירה הנגדית של המתלונן/ת.
זהו רגע עדין ומורכב.
מצד אחד, על עורך הדין לקעקע את גרסת התביעה ולחשוף את האמת.
מצד שני, חקירה אגרסיבית מדי כלפי מי שנתפס כקורבן עלולה ליצור אנטגוניזם אצל השופט ולפגוע בנאשם.
עורך דין פלילי מנוסה ידע ללכת "בין הטיפות": לשאול את השאלות הקשות, לעמת את המתלונן עם הסתירות, אך לעשות זאת בצורה מכובדת ועניינית.
המטרה היא להראות לבית המשפט שהתמונה מורכבת יותר מהמתואר בכתב האישום, וכי ייתכן שהאירוע היה הדדי, הגנה עצמית, או לא התרחש כלל כפי שתואר.
לסיכום
ההתמודדות עם חשד או אישום באלימות במשפחה היא אירוע מטלטל.
הסיכון אינו רק משפטי (מאסר ורישום פלילי), אלא גם אישי – פירוק המשפחה, פגיעה בפרנסה ובמוניטין.
המשוואה בתיקים אלו אינה פשוטה, והתוצאה תלויה רבות באופן ניהול המשבר מהרגע הראשון.
בין אם מדובר במאבק על החפות ובין אם מדובר בחתירה להסדר טיעון שיקומי, נדרשת יד מכוונת המכירה את רזי המערכת ואת הניואנסים הדקים של הדין הפלילי והמשפחתי.
אם אתם עומדים בפני חקירה או הליך משפטי בנושא זה, אל תשאירו את גורלכם ליד המקרה.
