אונס על רקע לאומני – מדוע העונש הוחמר?

בפברואר האחרון, הוצגה בפני מליאת הכנסת הצעה לשינוי בחוק למניעת הטרדה מינית לטובת החמרת הענישה בעבירות מין המבוצעות על רקע לאומני. התיקון שהוצע ביקש לעגן בחקיקה הכפלה בעונשם של נאשמים שיורשעו בביצוע הטרדות מיניות לסוגיהן ממניעים לאומניים או התנכלות מטעמים גזעניים, לצד הגדלה בפיצוי לנפגעות והנפגעים של עבירות אלו שבוצעו בנסיבות הנ"ל. יוזמי הצעת חוק זו, חברי הכנסת יצחק קרויזר ולימור סון הר-מלך מ"עוצמה יהודית", לצד חברי הכנסת יבגני סובה, שרון ניר ויוליה מלינובסקי  מ"ישראל ביתנו", הצליחו להשיג את אישורה ב- 30 ביולי 2023. בשורות הבאות נסביר אודות הרציונל מאחורי החמרת הדין בתיקי אונס על רקע לאומני – מדוע העונש הוחמר, ומה משמעות הדבר עבור נאשמים ונפגעי העבירה כאחד.

 

הרציונל מאחורי הצעת החוק להחמרת הענישה בגין אונס על רקע לאומני – מדוע העונש הוחמר?

בדבר ההסבר להצעת החוק, הוסבר הרציונל העומד מאחוריה, לפיו מטרת ההחמרה בעונש על עבירות מין על רקע לאומני ובכלל זה עבירות אינוס המתבצעות ממניעים אלו, היא לצמצם את היקף המקרים של פגיעה מינית או הטרדה מינית, המתבצעות על בסיס לאומני.

לצורך זה, הוצעו כמה תיקוני חקיקה לחוק למניעת הטרדה מינית, חוק המאבק בטרור וחוק העונשין, כך שניתן יהיה לסווג עבירת מין ממקור לאומני, כפעולת טרור. כמו כן, ההצעה כללה הוראות להכפלת הפיצויים, ללא צורך בהוכחת נזק, לנפגעי הטרדה מינית עם הקשר לאומני, בנסיבות מסוימות.

הרציונל של הר-מלך מאחורי ההצעה נשען על הרעיון של "סבל כפול" הנובע הן מההטרדה המינית כשלעצמה והן מהרקע הלאומני לביצועה, שמפקיע מהנפגעות לא רק את זכותן על גופן, אלא גם את זהותן כפרטים אינדיבידואליים ולא כחלק עלום מקולקטיב. לטענתה, שילוב זה גורם לפגיעה כפולה בקורבנות. אלו סובלות גם מהטראומה האישית כמטרות מיניות, וגם את הטראומה הנלווית להיותן יעד לפעולות איבה בשל זהותן היהודית. על בסיס לוגי זה, נבנה לכאורה הצידוק להכפלת העונש בגין אונס על רקע לאומני.

אולם בדברי הביקורת שנשמעו כנגד החקיקה הזו, נאמר כי מקורה במניעים לאומניים וגזעניים ובשנאת מיעוטים מצד יוזמיו, ולא בצורך ממשי להגן על הציבור מפני פגיעות מיניות ממקור לאומני.

 

מה משמעות השינוי בחקיקה עבור נאשמים בעבירות מין על רקע לאומני ונפגעיהן?

במסגרת החוק שאושר, הוחלט לבצע את התיקונים כדלהלן בחוק למאבק בטרור, בחוק העונשין ובחוק למניעת הטרדה מינית:

  • בסעיף 37 של חוק המאבק בטרור, נקבע כי העונש בגין עבירה המהווה מעשה טרור, יהיה כפול מהעונש הקבוע לעבירה כאמור, אך לא יעלה על 25 שנים. התיקון לחוק זה מבהיר כי הוראה זו חלה גם על עבירות המפורטות בחוק העונשין: אינוס אישה, מעשי סדום בגבר בתנאים הדומים לאונס וקטגוריות ספציפיות של מעשים מגונים.
  • במקרים בהם התבצעה הטרדה מינית, כהגדרתה בחוק למניעת הטרדה מינית, מתוך מניע שמקורו בגזענות או עוינות כלפי ציבור מסוים, כקבוע בסעיף 144-ו' בחוק העונשין, יוכפל העונש שנקבע לעבירה האמורה, כאשר העונש המרבי בגין העבירה איננו עולה על 10 שנים.
  • בחוק למניעת הטרדה מינית, מוקנית לבית המשפט סמכות לפסוק פיצויים לנפגע/ת העבירה, עד לסכום מקסימלי של 120,000 ₪, במקרים של הטרדה מינית או התנכלות, ללא צורך בהוכחת נזק. לפי התיקון לחוק, תקרה זו תוכפל כאשר העבירה מונעת על ידי גזענות או איבה לאומנית.

כמו כן, במקביל לתיקונים אלה, החוק מחייב את גופי האכיפה והתביעה למסור דיווחים לוועדה לביטחון לאומי בכנסת. בתוך כך, מפכ"ל המשטרה ופרקליט המדינה מחויבים להמציא לוועדה דו"חות שנתיים, המפרטים את מניין כתבי האישום שהוגשו במקרים של עבירות מין, עבירות הטרדה מינית המונעות מגזענות, עבירות מין המאופיינות כפעולות טרור וספירה של תיקי חקירה שנפתחו בגין עבירות אלו.

 

הביקורת כנגד שינוי החקיקה

בנושא הרגיש והכאוב של אונס על רקע לאומני – מדוע העונש הוחמר? זו לא השאלה שצריכה להישאל, אלא מדוע הוא הוחמר עבור מגזר מסוים בלבד, בעוד שמגזרים אחרים עדיין זוכים ליחס מקל להכעיס בתיקי אונס, מצד מערכת המשפט בישראל.

במוקד הביקורת הועלו השאלות המתבקשות: האם אישה יהודייה סובלת פחות מפגיעה מינית אם העבריין במקרה יהודי? צת לתיקוני החוק הללו, האם כאשר מאושרת סגירת תיק בהסדר מותנה לנאשם יהודי בעבירת אונס – הדבר מיטיב עם הקורבן? אין זה מקרי כי על רקע זה הוגשו 3 ניירות עמדה לוועדת הכנסת, דווקא מטעמם של ארגוני נשים חרדיות ודתיות, שבהם הובעה התנגדות נחרבטענה להיותם גזעניים וכאלו המקדמים דווקא זילות של הנושא הפגיעות המיניות.

ייצוג נפגעי עבירה בידי גורמים פוליטיים, כשהוא נעשה בהקשר הלאומני – מותיר טעם מר ותחושת החמצה של העיקר, בכל הנוגע להחמרת הענישה כנגד עברייני מין. זוהי סוגיה משמעותית וחשובה כשלעצמה, ללא תלות בסכסוך היהודי-פלסטיני, וככזו – יש לנתקה מן ההקשר הפוליטי בכל מחיר.

 

לסיכום

הצעת החוק שאושרה זה מכבר להחמרת העונש על עבירות מין על רקע לאומני, נותרת שנויה במחלוקת. אולם דבר אחד עודנו מהווה קונצנזוס: בכל מקרה של פגיעה מינית – בין אם קיים חשד לכך שהיא בוצעה על רקע לאומני ובין אם לאו, ייצוג משפטי מטעם עורך דין פלילי הוא הכרחי וחשוב, הן עבור נפגע/ת העבירה והן החשוד / הנאשם בביצועה.

משרד עורכי דין פלילי עומרי שטרן כאן כדי לייעץ ולכוון אתכם במצב הרגיש שאליו נקלעתן או נקלעתם, ולהציע שירותי ייצוג משפטי שיסייעו לכם להגן על זכויותיכם וזכויות יקיריכם לאורך ההליך הפלילי. אל תהססו לפנות אלינו – הייעוץ מתבצע באופן דיסקרטי וללא התחייבות מצידכם.

אהבת? שתף עם חבריך
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
מי שקרא את הכתבה הזו התעניין גם בנושאים:

כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך

  • משפט פלילי ·

מהן עבירות רכוש?

.
עבירות רכוש כוללות מגוון פעולות ומעשים שמטרתם הינה לפגוע ברכושו של אדם אחר או לחילופין לפגוע ביכולת של האדם לממש את זכויותיו החוקיות ברכושו. במרבית המקרים עבירות רכוש לבדן אינן…
  • משפט פלילי ·

חקירה באזהרה

.
חקירה באזהרה, או בשמה הנוסף – חקירה תחת אזהרה.  חקירה זו נפתחת לאחר הגשת תלונה בתחנת המשטרה. לדוגמה: תלונה על עבירת מין. לאחר הגשת התלונה, המשטרה מזמנת את החשוד שלגביו…
אי הפללה בעבירות סמים
  • משפט פלילי ·

אי הפללה בעבירות סמים

.
בתחילת שנת 2019, נכנסה לתוקף הרפורמה של השר לביטחון פנים באותה תקופה, גלעד ארדן, לגבי מדיוניות אי הפללה בשימוש עצמי של סמים בארץ. בשנת 2020 עברה בכנסת בקריאה טרומית הצעת…
מהי גרימת מוות ברשלנות
  • משפט פלילי ·

מהי גרימת מוות ברשלנות

.
לצערנו תאונות קורות כל הזמן, ולעיתים הן מובילות לתוצאות קטלניות ונוראיות. במקרים כאלה, יכול לעלות חשד בנוגע לגרימת מוות ברשלנות. אבל מה זה בעצם אומר, מה העונש על כך ואיך…

לייעוץ ראשוני חייגו עכשיו: 054-7713271

או השאירו פרטים לקבלת שיחה חוזרת:

הצלחות המשרד

חמישה צעירים כבני 30, כולם בעלי עבר פלילי עשיר, נהגו בחודשים האחרונים לפרוץ בצורה מתוחכמת לביתם של תושבי אזור ראשון לציון. על פי החשד, החמישה נהגו לשכפל את מפתחות הבתים בשיטה שזכתה לכינוי "שיטת הפלסטלינה" ובאמצעותה רוקנו מספר רב של דירות באזור מרכז הארץ. כל הפרטים
השבוע האריך בית המשפט את מעצרם של החמישה עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם בנימוק שהם בעלי עבר פלילי בתחום עבירות הרכוש ואם ישוחררו יחזרו לפרוץ לדירות, אך עו"ד עומרי שטרן, שייצג את אחד מראשי הכנופיה שביצע את הפריצות לדבריו על מנת לממן את חובות ההימורים שצבר, הצליח לשכנע את בית המשפט לשחרר את מרשו למעצר בית, בזמן שארבעת חבריו נותרו במעצר.

לייעוץ ראשוני השאירו פרטים לקבלת שיחה חוזרת

דילוג לתוכן