מחאה או עבירה פלילית? אלימות בהפגנות והטיפול המשפטי בחשודים

זכות המחאה וההפגנה היא אחת מאבני היסוד של הדמוקרטיה הישראלית.
היא מאפשרת לאזרחים להשמיע את קולם, להביע את מורת רוחם ולנסות להשפיע על מקבלי ההחלטות.
אולם, בשנים האחרונות אנו עדים לטשטוש הגבולות שבין מחאה לגיטימית לבין הפרת סדר אלימה.
מה שהתחיל כזעקה ציבורית בכיכר העיר, מסתיים לא אחת באזיקים, בתאי מעצר ובפתיחת תיקים פליליים לאזרחים נורמטיביים לחלוטין.

הדינמיקה בהפגנות היא נפיצה.
ההמון, האדרנלין, הנוכחות המשטרתית המוגברת ולעיתים השימוש באמצעים לפיזור הפגנות (כמו מכת"זיות או פרשים), יוצרים כר פורה לחיכוכים.
במאמר זה נבחן את ההיבטים הפליליים של אלימות בהפגנות, את העבירות המיוחסות למפגינים, וכיצד עורך דין פלילי פועל כדי להגן על זכויות העצור.

מתי הפגנה הופכת ל"התפרעות"?

החוק הישראלי (חוק העונשין) מבחין בין התקהלות מותרת לבין התקהלות אסורה והתפרעות.
בעוד שהזכות להפגין מעוגנת בפסיקה, היא אינה בלתי מוגבלת.

• התקהלות אסורה (סעיף 151): מוגדרת כהתקבצות של שלושה אנשים לפחות למטרה משותפת, כאשר התנהגותם נותנת יסוד סביר לחשש שהם יפרו את השלום או יעוררו אחרים להפר אותו.
• התפרעות (סעיף 152): העבירה החמורה יותר.
  כאשר התקהלות אסורה מתחילה להתממש לכדי הפרת שלום בפועל, היא הופכת ל"התפרעות".
  העונש על השתתפות בהתפרעות יכול להגיע לשנתיים מאסר.
  אם המשתתף קורא לאחרים להשתמש באלימות, העונש עשוי להיות חמור אף יותר.

המשמעות היא שגם אדם שלא נקט באלימות פיזית בעצמו, אך היה חלק מקבוצה שפעלה באלימות וסירב להתפזר כשהורו לו, עלול למצוא עצמו מואשם בעבירה פלילית.

העבירות הנפוצות: תקיפת שוטר והפרעה לשוטר

האישומים השכיחים ביותר המוגשים כנגד מפגינים נוגעים למגע עם כוחות השיטור.
משרד עורכי דין פלילי עומרי שטרן מטפל במקרים רבים בהם אזרחים מואשמים בעבירות אלו, לעיתים על לא עוול בכפם.

1. תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות (סעיף 274): הפגנה היא, מעצם טיבה, אירוע המוני. החוק קובע כי תקיפת שוטר שנעשית על ידי יותר משני אנשים, או במטרה להכשיל את השוטר, נחשבת לתקיפה בנסיבות מחמירות (עד 5 שנות מאסר).
   די בדחיפה קלה של שוטר בתוך ההמון הסוער כדי לבסס חשד לעבירה זו.
2. הפרעה לשוטר במילוי תפקידו (סעיף 275): סעיף "סל" רחב יותר.
   סירוב להתפנות, חסימת ניידת, או אפילו ויכוח קולני המונע מהשוטר לבצע מעצר של אדם אחר, עשויים להיחשב כהפרעה.
3. היזק לרכוש והצתה: חסימת כבישים באמצעות צמיגים בוערים או פגיעה בתשתיות ציבוריות (כמו רמזורים או גדרות משטרה) גוררות אישומים חמורים של היזק לרכוש ואף הצתה, עבירות שהענישה בגינן מחמירה.

הכאוס בשטח והקושי הראייתי

אחת הבעיות המרכזיות בתיקי הפגנות היא הבלבול השורר בשטח.
בתוך ענני עשן, דוחק וצעקות, קשה מאוד לשוטרים לזהות בוודאות מי זרק את האבן או מי דחף ראשון.
במקרים רבים, המשטרה מבצעת מעצרים של אנשים שנמצאו בקרבת מקום האירוע, אך לא בהכרח ביצעו את העבירה.
השוטר הרושם את הדו"ח הוא לעיתים לא השוטר שביצע את המעצר בפועל, מה שיוצר "חורים" בשרשרת הראיות.

עורך דין עומרי שטרן מדגיש את החשיבות הקריטית של תיעוד חזותי.
בעידן של היום, כמעט כל הפגנה מצולמת על ידי רחפנים, מצלמות גוף של שוטרים, מצלמות אבטחה וטלפונים של מפגינים אחרים.
ניתוח מדויק של הסרטונים הוא פעמים רבות המפתח לזיכוי.
הסרטון עשוי להוכיח כי השוטר הוא זה שתקף ראשון, או שהעצור כלל לא היה מעורב בתקרית האלימה אלא רק עמד בסמוך לה.

מעצר ימים ושחרור בתנאים

לאחר המעצר בהפגנה, המשטרה עשויה לבקש להאריך את מעצרו של החשוד בבית המשפט ("מעצר ימים") בטענה למסוכנות או חשש לשיבוש הליכים.

לחלופין, היא עשויה להסכים לשחרור בתנאים מגבילים, כגון הרחקה ממקום ההפגנה למספר שבועות, איסור יצירת קשר עם מעורבים אחרים או הפקדה כספית.

חשוב לדעת: זכות ההיוועצות עם עורך דין קיימת מהרגע הראשון.
מפגינים רבים עושים טעויות בחקירה הראשונית מתוך לחץ או אידיאולוגיה ("אני אסביר לחוקר שאני צודק והוא ישחרר אותי").
אולם החוקר אינו שופט ואינו פילוסוף פוליטי; הוא מחפש ראיות לעבירה פלילית.
כל מילה שנאמרת בחקירה יכולה לשמש כנגד המפגין בהמשך.

טענת "אכיפה בררנית"

טענת הגנה חזקה שעולה תדיר בתיקי הפגנות היא "אכיפה בררנית" (הגנה מן הצדק).
הטענה היא שרשויות האכיפה מפלות בין מפגינים מקבוצות שונות או בין משתתפים שונים באותה הפגנה.
אם מאות אנשים חסמו כביש, מדוע נעצר דווקא אדם ספציפי זה והוגש נגדו כתב אישום, בעוד אחרים שוחררו ללא כלום?
בתי המשפט רגישים לטענה זו, שכן היא נוגעת בליבת תחושת הצדק והשוויון בפני החוק.
עורך דין פלילי יפעל לאסוף נתונים סטטיסטיים ותקדימים כדי להוכיח שההחלטה להעמיד לדין הייתה שרירותית או נגועה בשיקולים זרים.

ההשלכות של רישום פלילי

עבור רוב העצורים בהפגנות, מדובר במפגש ראשון עם החוק.
הם אינם עבריינים, אלא אנשים שאכפת להם מהמדינה.
אולם, הרשעה בביצוע עבירות אלימות או הפרעה לשוטר גוררת רישום פלילי שעלול להכתים את שמם ולפגוע בעתידם המקצועי (למשל, מניעת קבלה למשרות ממשלתיות, קשיים בקבלת רישיון נשק או ויזה לארה"ב).

לכן, המטרה המשפטית במקרים רבים היא לא רק להוכיח חפות, אלא גם – במקרה שהראיות חזקות – לסיים את ההליך במישור המינימלי ביותר.
זה יכול להיות סגירת התיק בהסדר מותנה (ללא משפט וללא רישום פלילי מלא), או סיום ההליך בבית המשפט ב"אי הרשעה".

לסיכום

הזכות להפגין היא קדושה, אך היא אינה מעניקה חסינות מפני החוק הפלילי.
כאשר הרוחות מתלהטות והפגנה הופכת לאירוע אלים, ההשלכות עלולות להיות חמורות.
המערכת המשפטית מתייחסת בחומרה לפגיעה בשוטרים ולפגיעה בסדר הציבורי.

אם נעצרתם במהלך הפגנה או זומנתם לחקירה בגין אירועי מחאה, אל תתמודדו עם המצב לבד ואל תסמכו על "הצדק הטבעי".
נדרש ליווי משפטי מקצועי שמבין את המתח שבין חופש הביטוי לבין דיני העונשין.

משרד עורכי דין פלילי עומרי שטרן עוסק בייצוג נאשמים ונחקרים ומכיר לעומק את המורכבות של תיקי מחאה ואת הדרכים למזער את הנזק המשפטי.