המילה "מאסר" מעוררת חרדה אצל כל אדם נורמטיבי.
המחשבה על שלילת החירות, הניתוק מהמשפחה, מהעבודה ומהחיים המוכרים, והכתם החברתי הנלווה לכך, היא הסיוט הגדול ביותר של כל נאשם.
עם זאת, מערכת המשפט הישראלית עברה בשני העשורים האחרונים תהליך של שינוי תפיסתי. הגישה המענישה מפנה את מקומה בהדרגה לגישה שיקומית-טיפולית, מתוך הבנה כי שליחת אדם לכלא אינה תמיד הפתרון הנכון לחברה, ולעיתים היא אף גורמת נזק רב יותר מתועלת.
החוק הישראלי מעניק לבית המשפט "ארגז כלים" מגוון של עונשים שאינם כוללים ישיבה מאחורי סורג ובריח.
הבנת האפשרויות הללו, וניהול נכון של ההליך המשפטי על ידי עורך דין פלילי מנוסה, יכולים לעשות את ההבדל שבין מאסר בפועל לבין ענישה בקהילה המאפשרת את המשך החיים התקינים.
תיקון 113 והבניית שיקול הדעת: הפתח לשיקום
בשנת 2012 נכנס לתוקף תיקון 113 לחוק העונשין, שנועד להבנות את שיקול הדעת של השופטים בעת גזירת הדין.
אמנם התיקון קובע כי העקרון המנחה הוא "עקרון ההלימה" (העונש צריך להתאים לחומרת המעשה), אך הוא משאיר פתח דרמטי לחריגה מהמתחם:
שיקום.
סעיף 40ד לחוק קובע כי אם הנאשם עבר הליך שיקומי, או שיש סיכוי של ממש שישתקם, רשאי בית המשפט לחרוג ממתחם העונש ההולם ולקבוע עונש קל יותר, שאינו כולל מאסר בפועל.
סעיף זה הוא "כרטיס היציאה" עבור נאשמים רבים, ובו מתמקד משרד עורכי דין פלילי עומרי שטרן בבניית אסטרטגיית ההגנה.
עבודות שירות: מאסר בתנאים של חירות (כמעט)
החלופה הנפוצה והמוכרת ביותר למאסר בפועל היא "מאסר בדרך של עבודות שירות".
חשוב להבין את המינוח המשפטי: מבחינת החוק מדובר במאסר לכל דבר, אלא שהוא מרוצה מחוץ לכותלי הכלא.
התנאים לביצוע עבודות שירות:
- אורך העונש: בית המשפט יכול להטיל עבודות שירות רק אם עונש המאסר שנגזר אינו עולה על 9 חודשים (בעבר הרף היה 6 חודשים).
- הסכמת הממונה: הנאשם חייב לעבור בדיקה של "הממונה על עבודות השירות" בשירות בתי הסוהר.
הממונה בודק את כשירותו הרפואית של הנאשם, את מצבו הנפשי, ומוודא שאינו מסוכן לציבור ושאין חשש שייפגע על ידי אחרים במקום העבודה. - המסגרת: הנאשם עובד במוסדות ציבוריים (בתי אבות, בתי חולים, מתנ"סים) כ-8 שעות ביום, ללא שכר, תחת פיקוח הדוק.
הפרה של תנאי העבודות (אי הגעה, איחורים, התנהגות לא נאותה) מובילה להפסקה מנהלית של העבודות והעברת הנאשם באופן מיידי לריצוי יתרת העונש בכלא ממש.
של"צ – שירות לתועלת הציבור: ענישה מחנכת
רבים מבלבלים בין עבודות שירות לבין של"צ (שירות לתועלת הציבור), אך מדובר בשני יצורים משפטיים שונים לחלוטין.
בעוד שעבודות שירות הן תחליף למאסר, של"צ הוא עונש העומד בפני עצמו, בעל אופי התנדבותי וחינוכי יותר.
היתרונות המרכזיים של של"צ:
- גמישות: השירות מבוצע בהיקף שעות שנקבע מראש (למשל, 150 שעות) וניתן לבצעו בזמנו הפנוי של הנאשם, בתיאום עם שירות המבחן, כך שלא יפגע בעבודתו הסדירה.
- ללא הרשעה: זהו היתרון הגדול ביותר.
ניתן להטיל של"צ גם ללא הרשעה פלילית (במסגרת צו מבחן), ובכך לשמור על "גיליון נקי" ועתיד מקצועי פתוח.
התאמת הנאשם לשל"צ נעשית על ידי שירות המבחן, המגיש תסקיר לבית המשפט.
עורך דין עומרי שטרן מדגיש כי הכנה נכונה למפגש עם קצין המבחן היא קריטית לקבלת המלצה חיובית לאפיק זה.
ההליך השיקומי ו"סיום הליך ללא הרשעה"
השאיפה העליונה בייצוג של אנשים נורמטיביים היא סיום ההליך ללא הרשעה (ביטול הרשעה). החוק מאפשר לבית המשפט לקבוע כי הנאשם ביצע את העבירה, אך להימנע מלהרשיעו בדין.
כדי להגיע לתוצאה נדירה זו, יש לעמוד בשני תנאים מצטברים שנקבעו בהלכת "כתב":
- הוכחה כי ההרשעה תפגע פגיעה חמורה וקונקרטית בשיקום הנאשם או בעתידו התעסוקתי.
- סוג העבירה מאפשר לוותר על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי באינטרס הציבורי.
כאן נכנסת לתמונה חשיבותו של הליך שיקום פרטי או מוסדי.
שילוב הנאשם בקבוצות טיפוליות (שליטה בכעסים, גמילה מסמים/אלכוהול, טיפול בעבריינות מין, נהיגה מונעת) מראה לבית המשפט כי הנאשם לקח אחריות, טיפל בשורש הבעיה והסיכון להישנות העבירה נמוך.
בתי המשפט הקהילתיים
מודל חדש יחסית במערכת המשפט הוא "בית המשפט הקהילתי".
מדובר במסלול ייחודי המיועד לנאשמים בעלי רקע של עבריינות חוזרת הנובעת מבעיות עומק (התמכרויות, עוני, מצוקה נפשית). ההליך הוא אינטנסיבי מאוד, נמשך כשנה וחצי וכולל פיקוח הדוק של שופט, עובדים סוציאליים וגורמי טיפול.
מי שמסיים את התוכנית בהצלחה, זוכה לרוב למחיקת האישומים החמורים ולענישה שיקומית קלה, במקום מאסר ממושך שהיה נגזר עליו בהליך הרגיל.
תפקיד עורך הדין בניתוב לאלטרנטיבות
הבחירה באלטרנטיבה למאסר אינה מתרחשת מעצמה.
המערכת, כברירת מחדל, פועלת במסלול של הרשעה וענישה.
תפקידו של הסניגור הוא לעצור את הסחף, להציג את האדם שמאחורי כתב האישום ולשכנע את התביעה ואת בית המשפט כי האינטרס הציבורי ישרת טוב יותר אם הנאשם ישוקם בקהילה ולא יהפוך לנטל על המדינה בכלא.
משרד עורכי דין פלילי עומרי שטרן עוסק בליווי נאשמים מול שירות המבחן, באיתור מסגרות טיפוליות מתאימות ובמשא ומתן מול הפרקליטות להסדרי טיעון הכוללים רכיבי ענישה צופני פני עתיד ושיקום, במקום כליאה.
לסיכום
ההתמודדות עם אישום פלילי היא צומת דרכים קריטי.
פנייה לכיוון של מאסר יכולה לדרדר את האדם למעגל של פשיעה, בעוד פנייה לשיקום וענישה בקהילה יכולה להיות נקודת מפנה חיובית.
החוק מאפשר זאת, אך הדרך לשם דורשת עבודה משפטית מדויקת, בניית אמון מול המערכת ונכונות אמיתית לשינוי.
אם אתם עומדים בפני הליך פלילי, דעו כי הכלא אינו גזירת גורל.
בדיקה מעמיקה של נסיבותיכם האישיות יכולה לפתוח דלתות לפתרונות אחרים.
