הרגע שבו אסיר מתקרב לריצוי שני שלישים מתקופת המאסר מעורר באופן טבעי ציפייה: האם ניתן יהיה לסיים את יתרת המאסר מחוץ לכותלי בית הסוהר? אלא שמה שמכונה בציבור "קיצור שליש" או "ניכוי שליש" אינו פעולה אוטומטית ואינו פרס שניתן משום שהאסיר הגיע לתאריך מסוים. ועדת השחרורים צריכה להשתכנע בשני דברים מרכזיים: שהאסיר ראוי לשחרור וששחרורו אינו מסכן את שלום הציבור.
מכאן גם נובע הקושי. הדיון בפני ועדת שחרורים אינו משפט חוזר על העבירה שבגינה הורשע האסיר, אבל הוועדה גם אינה מסתכלת רק על ההתנהגות שלו בשבועות האחרונים בכלא. היא בוחנת את העבירה, העבר הפלילי, התנהלותו לאורך המאסר, עבירות משמעת, מידע מודיעיני, טיפול ושיקום, עמדות מקצועיות, תכנית החיים מחוץ לכלא ולעיתים גם את הסיכון כלפי נפגע העבירה ובני משפחתו. סעיף 9 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר מונה שורה ארוכה של נתונים שהוועדה רשאית וחייבת להביא בחשבון.
זו הסיבה שהכנה לוועדת שחרורים צריכה להתחיל זמן רב לפני מועד הדיון. אסיר שמגיע לוועדה בלי תכנית שיקום ברורה, בלי מענה להערות גורמי הטיפול ובלי התייחסות למידע שלילי שנצבר במהלך המאסר מתחיל את הדיון מנקודת פתיחה קשה. לעומת זאת, אסיר שעבר תהליך טיפולי, שמר על התנהגות יציבה, בנה תכנית מגורים ותעסוקה ויכול להציג מערך פיקוח ושיקום ברור נותן לוועדה בסיס ממשי לבחון שחרור.
עו״ד עומרי שטרן מייצג אסירים בפני ועדות שחרורים ובהליכי שחרור מוקדם, לצד ייצוג בעתירות אסירים ובהליכים נוספים מול שירות בתי הסוהר. באתר המשרד מתועדים גם מקרים שבהם ועדת השחרורים קיבלה את טיעוני ההגנה והורתה על שחרור מוקדם של אסירים שהורשעו בעבירות אלימות ובתיקי סמים.
ניתן לפנות למשרד בטלפון 054-7713271.
מהי ועדת שחרורים?
ועדת שחרורים היא הגוף המוסמך, במקרים שקובע חוק שחרור על־תנאי ממאסר, להחליט אם לאפשר לאסיר לסיים את יתרת מאסרו מחוץ לבית הסוהר בתנאים.
עבור אסיר שאינו אסיר עולם ונושא מאסר של יותר משנה, החוק מאפשר לוועדה לדון בבקשתו לאחר שנשא לפחות שני שלישים מתקופת המאסר. גם אסירים מסוימים שנושאים מאסר העולה על שישה חודשים נידונים בפני הוועדה, למשל כאשר הם קטינים במועד תום שני השלישים או משתייכים לקבוצות מיוחדות שהחוק מפנה אליהן.
הוועדה אינה "מבטלת" את יתרת העונש. אם השחרור מאושר, יתרת המאסר הופכת לתקופת תנאי שבה האסיר משוחרר ברישיון ועליו לעמוד בתנאים שנקבעו לו. הפרה משמעותית יכולה להוביל להחזרתו לבית הסוהר.
מה פירוש "שליש"?
המונח "שליש" הוא כינוי עממי לשחרור לאחר ריצוי שני שלישים מתקופת המאסר.
לדוגמה, אסיר שנגזרו עליו 24 חודשי מאסר עשוי להגיע לנקודת הזכאות לבחינת שחרור על־תנאי לאחר ריצוי שני שלישים מהתקופה, בכפוף לאופן חישוב המאסר ולהוראות הדין החלות עליו.
אבל חשוב מאוד לדייק:
הגעה לשני שלישים אינה מקנה זכות לצאת מהכלא.
היא מקנה, במקרים הרלוונטיים, אפשרות להביא את הבקשה בפני הגוף המוסמך. הוועדה רשאית לשחרר רק אם השתכנעה שהאסיר ראוי לכך וששחרורו אינו מסכן את שלום הציבור.
לכן הביטויים "מגיע לו שליש" או "אין לו עבירות משמעת, אז חייבים לשחרר אותו" אינם משקפים נכון את החוק.
לא כל מאסר קצר מגיע לוועדת שחרורים
אחד השינויים החשובים בתחום הוא קיומה של היחידה לשחרור ממאסרים קצרים.
החוק קובע כי לגבי חלק מהאסירים שנושאים עונש מאסר העולה על שלושה חודשים ואינו עולה על שנה, ההחלטה על שחרור על־תנאי מתקבלת בידי היחידה לשחרור ממאסרים קצרים ולא בוועדת השחרורים הרגילה. לגבי אסיר בגיר שנושא מאסר של יותר משישה חודשים ועד שנה חלה ככלל סמכות היחידה, למעט קבוצות מיוחדות שהחוק מחריג.
ההליך גם שונה: ככלל, היחידה מחליטה על בסיס הבקשה, המסמכים וחוות הדעת ללא נוכחות האסיר או בא כוחו, אם כי במקרים חריגים היא רשאית לאפשר לאסיר לטעון בפניה.
לכן לפני שמתכוננים ל"וועדת שחרורים" צריך קודם לבדוק מי בכלל הגוף שמוסמך לדון באסיר הספציפי.
מה ועדת השחרורים צריכה להחליט?
שתי שאלות עומדות בלב הדיון:
האם האסיר ראוי לשחרור?
כאן נבחנת, בין היתר, הדרך שעשה במהלך המאסר.
האם התנהגותו הייתה תקינה? האם השתלב בעבודה? האם עבר טיפול? האם לקח חלק בתהליך שיקומי? האם היו עבירות משמעת? האם השתמש בסמים במהלך המאסר? האם היה מעורב בפעילות עבריינית בתוך או מחוץ לבית הסוהר?
האם השחרור מסכן את שלום הציבור?
זו אינה שאלה תאורטית.
הוועדה צריכה לבחון את הסיכון לציבור בכלל, ובמקרים המתאימים גם למשפחתו של האסיר, לנפגע העבירה ולביטחון המדינה. החוק מציב במפורש את המסוכנות לצד סיכויי השיקום והתנהגות האסיר כשלושת הצירים המרכזיים בהחלטה.
עורך דין ועדת שחרורים צריך לכן לבנות טיעון שעונה על שתי השאלות במקביל. תכנית שיקום טובה אינה מספיקה אם אין מענה אמיתי למסוכנות, ולהפך.
אילו שיקולים בוחנת ועדת שחרורים?
סעיף 9 לחוק מפרט שורה רחבה של נתונים. בין המרכזיים:
| שיקול | מה הוועדה בוחנת |
| העבירה | סוג העבירה, חומרתה, נסיבותיה ותוצאותיה |
| גזר הדין | תקופת המאסר, קנס ופיצוי שנפסקו |
| תיקים נוספים | כתבי אישום תלויים ועומדים |
| עבר פלילי | הרשעות קודמות ומאסרים קודמים |
| ועדות קודמות | החלטות קודמות וביטולי שחרור בעבר |
| התנהגות בכלא | משמעת, עבודה, סמים, פעילות עבריינית ובריחה |
| חוות דעת | שב״ס, משטרה, רשויות ביטחון וגורמים מקצועיים |
| שיקום | תכנית רש״א, תעסוקה, טיפול ופיקוח |
| נתונים אישיים | גיל, מצב משפחתי ונסיבות אישיות |
החוק מציין במפורש גם את תשלום הקנס או הפיצוי שנפסקו בגזר הדין ואת הסיבות לאי־תשלומם. לכן אסיר שחויב לפצות נפגע עבירה ואינו משלם כלל בלי הסבר עלול להידרש להתמודד גם עם הנקודה הזו בדיון.
התנהגות טובה בכלא – חשובה, אבל אינה מספיקה
התנהגות ללא דופי במהלך המאסר היא נתון חשוב, אך ועדת השחרורים אינה מסתפקת בשאלה אם האסיר צבר דוחות משמעת.
החוק בוחן גם יחס לעבודה, צעדי שיקום, גמילה מסמים, עבירות שבוצעו בזמן המאסר, פגיעה בסוהרים או באסירים אחרים ומעורבות בפעילות עבריינית.
לכן הטיעון "לא היו לי בעיות בכלא" הוא נקודת התחלה, לא תכנית משפטית.
הוועדה מנסה להבין מה השתנה באסיר ומה צפוי לקרות כאשר יחזור לקהילה.
שיקום – אחד המרכיבים החשובים ביותר לקראת ועדת שחרורים
תכנית שיקום יכולה להיות גורם משמעותי בהחלטה, משום שהיא נותנת מענה מעשי לשאלה מה יקרה ביום שלאחר השחרור.
סעיף 9 מתייחס מפורשות לחוות דעת של הרשות לשיקום האסיר ולתכנית הכוללת אפשרות לעבודה מסודרת או להשתלבות בתהליך טיפולי, וכן למידת הפיקוח על התכנית.
תכנית שיקום טובה צריכה להיות אמיתית ומעשית.
לא מספיק לכתוב שהאסיר "יעבוד עם אחיו ויגור אצל ההורים". צריך לבדוק אם מקום המגורים מתאים, אם העבודה קיימת, אם קיימת מסגרת טיפולית כאשר היא נדרשת ומי יהיה אחראי לפיקוח.
באתר עומרי שטרן קיים גם מדריך ייעודי לתכניות שיקום וזכויות אסירים משוחררים, המדגיש את החשיבות שבהתחלת ההכנה לתכנית עוד לפני מועד הוועדה.
מה תפקידה של הרשות לשיקום האסיר – רש״א?
הרשות לשיקום האסיר היא אחד הגורמים המרכזיים בתכנון השיקום בקהילה.
חוות דעת רש״א יכולה להציג לוועדה תכנית מפורטת הכוללת מגורים, עבודה, טיפול, פיקוח ותנאים נוספים. החוק מעניק לחוות הדעת מקום מפורש במסגרת שיקולי הוועדה.
עם זאת, העובדה שאין תכנית רש״א אינה בהכרח סוף הדרך בכל תיק, כשם שקיומה של תכנית אינה מחייבת את הוועדה לשחרר.
צריך לבחון מדוע לא נבנתה תכנית, האם קיימת חלופה טיפולית אחרת ומה דורשת העבירה והמסוכנות הספציפית.
האם אפשר להציג תכנית שיקום פרטית?
במקרים המתאימים ניתן לבחון גם תכנית שאינה תכנית רש״א, אך השאלה אינה רק מי כתב את המסמך.
הוועדה תרצה להבין עד כמה התכנית רצינית, מי מפקח עליה, מהו הטיפול, היכן האסיר יגור, כיצד תובטח תעסוקה ומה ייעשה במקרה של הפרה.
ככל שמדובר בתיק שבו המסוכנות קשורה להתמכרות, אלימות או דפוס עברייני ממושך, התכנית צריכה לתת מענה לאותו גורם סיכון ולא להסתפק במסגרת כללית.
קבלת אחריות וחרטה – האם חייבים להודות בכל מה שיוחס?
אחד הנושאים הרגישים בדיוני ועדת שחרורים הוא מידת התובנה של האסיר.
הוועדה יכולה לבחון האם האסיר מבין את חומרת מעשיו, האם הפיק לקחים והאם עבר שינוי ממשי. אצל אסירי עולם החוק אף קובע במפורש שעל ועדת השחרורים המיוחדת לבחון אם חל שינוי בולט וממשי בהבנת חומרת המעשים ובמוכנות להשתלב בחברה.
אבל אין פירוש הדבר שכל אסיר חייב לדקלם נוסח זהה של "הודאה וחרטה".
לעיתים קיימת מחלוקת משפטית שנותרה גם לאחר ההרשעה, ערעור תלוי ועומד או עמדה מורכבת לגבי חלק מהעובדות. במקרה כזה צריך להכין את האסיר כך שיציג את התהליך שעבר בלי ליצור סתירות מיותרות או לפגוע בהליך משפטי אחר.
מידע מודיעיני בוועדת שחרורים
מידע מודיעיני הוא אחד האתגרים הקשים ביותר בהליך.
שירות בתי הסוהר, המשטרה או גורמי הביטחון יכולים להעביר חוות דעת ומידע שלפיהם האסיר ממשיך להיות מעורב בפעילות עבריינית, קשור לגורמים עברייניים או מהווה סיכון. החוק מאפשר לוועדה להביא בחשבון גם מידע חסוי, בהתאם למנגנון הקבוע בו.
הקושי ברור: כיצד מתמודדים עם מידע שהאסיר ועורך הדין אינם יכולים לראות במלואו?
במקרה כזה ניתן להתמקד בין היתר בעדכניותו, בהיסטוריה של האסיר מאז האירוע שעליו נשען המידע, בתהליך הטיפולי ובסתירות בין ההערכה המודיעינית לבין התנהגותו המתועדת.
בדומה לעתירות אסירים, מידע חסוי אינו מונע ביקורת שיפוטית – אך הוא מחייב אסטרטגיה אחרת מזו שבה ההגנה מחזיקה בכל חומר הראיות.
עבירות משמעת והפרות בכלא
דו״ח משמעת אחד אינו בהכרח חוסם שחרור, אבל דפוס מתמשך יכול להיות משמעותי מאוד.
הוועדה בוחנת את ההתנהגות במהלך כל תקופת המאסר. כאשר היו אירועים של אלימות, שימוש בסם, הכנסת חפצים אסורים, איומים או מעורבות עבריינית, צריך להתמודד איתם באופן מפורש ולא לקוות שלא יעלו בדיון.
השאלות הן בין היתר מתי האירוע התרחש, מה חומרתו, מה קרה מאז והאם הוא משקף את מצבו הנוכחי של האסיר.
תיקים פליליים חדשים בזמן המאסר
גם כתב אישום תלוי ועומד הוא שיקול מפורש בחוק.
אין צורך בהכרח בהרשעה חדשה כדי שהוועדה תדע שקיים הליך נוסף. החוק מאפשר לה להביא בחשבון את תוכן כתבי האישום התלויים ועומדים, סוג העבירות, נסיבותיהן ותוצאותיהן לפי האישום.
זו יכולה להיות מכשלה משמעותית, במיוחד אם האישום החדש נוגע לעבירה שבוצעה בתוך הכלא.
ועדת אלמ״ב – עבירות אלימות ומין במשפחה
כאשר האסיר מרצה מאסר בגין עבירה שנכללת בהסדר המיוחד של עבירות אלימות או מין בתוך המשפחה, הוועדה אינה יכולה להחליט על שחרורו לפני שהוגשה לה חוות דעת של צוות מקצועי בדבר מידת הסכנה הנשקפת משחרורו, לרבות לנפגע העבירה.
המשמעות היא שבתיק כזה אי אפשר להתכונן לוועדה כאילו מדובר באסיר רכוש או סמים רגיל.
צריך להבין את הערכת המסוכנות, את הטיפול שנעשה בתוך הכלא, את הקשר עם נפגע העבירה ואת תנאי השחרור שיכולים להפחית את הסיכון.
חוות דעת שלילית אינה בהכרח סוף הדיון, אבל היא מכשול משמעותי שדורש מענה ענייני.
ועדת שחרורים לאסיר שהורשע בעבירת מין
גם עבירות מין כפופות למסגרת מיוחדת.
החוק קובע כי ועדת השחרורים לא תחליט על שחרור של אסיר שנושא מאסר בשל עבירת מין לפני שהוגשה לה הערכת מסוכנות מתאימה. עם זאת, החוק מכיר גם במצבים שבהם ניתן לשקול שחרור בתנאים טיפוליים או אחרים, כאשר הוועדה מנמקת זאת ומגיעה למסקנה שניתן למנוע את הסיכון לציבור.
לכן בתיק עבירת מין יש משמעות מיוחדת לתהליך הטיפולי, להערכת המסוכנות ולתכנית הפיקוח לאחר השחרור.
עבירה חמורה במיוחד – האם חומרת העבירה לבדה יכולה למנוע "שליש"?
החוק כבר מביא את חומרת העבירה בחשבון כחלק מהשיקולים הרגילים.
אבל סעיף 10 מאפשר במקרים בעלי חומרה ובנסיבות מיוחדות להביא בחשבון גם את הפגיעה החמורה שעלולה להיגרם לאמון הציבור במערכת המשפט, באכיפת החוק ובהרתעת הרבים אם ייווצר פער בלתי סביר בין חומרת העבירה והעונש לבין תקופת המאסר שתבוצע בפועל.
חשוב: זהו שיקול נוסף שמיועד למקרים מיוחדים, ולא כלל שלפיו אדם שהורשע בעבירה חמורה לעולם אינו יכול להשתחרר מוקדם.
תשלום פיצוי לנפגע העבירה
אם בית המשפט חייב את האסיר בפיצוי לנפגע העבירה, הוועדה רשאית לבחון אם הפיצוי שולם, ואם לא – מדוע.
החוק עצמו כולל את התשלום כחלק מנתוני סעיף 9.
לכן אין נכון להתעלם מחוב הפיצוי עד שבוע לפני הוועדה.
אם האסיר לא היה מסוגל לשלם, כדאי להציג את הסיבה וההתנהלות שלו בנושא. יש הבדל בין אדם שלא יכול היה לעמוד בתשלום לבין אדם שהתעלם לחלוטין מהחיוב.
עמדת נפגע העבירה בפני ועדת שחרורים
לנפגעי עבירות מין ואלימות יש מעמד מיוחד סביב שאלת השחרור על־תנאי.
נכון לאוגוסט 2026 חשוב גם לשים לב לשינוי שכבר נחקק אך טרם נכנס לתוקף: החל מ־1 בדצמבר 2026, נפגע עבירת מין או אלימות שיקבל הודעה על דיון בפני ועדת שחרורים יהיה רשאי לבחור אם להביע את עמדתו בכתב או בעל פה, בהתאם להסדר החדש. הוועדה תביא בחשבון את עמדתו לעניין הסיכון הצפוי לשלומו ולביטחונו.
נכון למועד עדכון עמוד זה, אוגוסט 2026, ההרחבה לזכות לבחור בהבעת עמדה בעל פה עדיין אינה בתוקף.
גם כאשר עמדה של נפגע עבירה מוצגת בפני הוועדה, אין מדובר בזכות וטו על השחרור. היא חלק ממכלול השיקולים שהדין מורה לבחון.
מה קורה בפועל בדיון בפני ועדת שחרורים?
ככלל, דיון בפני ועדת שחרורים מתקיים בנוכחות האסיר ובא כוחו אם הוא מיוצג, וכן בנוכחות נציג היועץ המשפטי לממשלה. החוק מאפשר חריגים במצבים מסוימים.
נציג המדינה מציג את עמדת המדינה ואת החומרים הרלוונטיים.
הוועדה יכולה להתייחס לחוות דעת שב״ס, למשטרה, למידע מודיעיני, לרש״א, למסמכים טיפוליים ולנתוני האסיר.
עורך הדין מציג את הבקשה לשחרור, מתמודד עם הטענות השליליות ומסביר כיצד תכנית השחרור נותנת מענה למסוכנות.
גם האסיר עצמו יכול להישאל שאלות.
לכן ההכנה אינה רק הכנת קלסר של מסמכים. צריך להכין גם את האדם שנכנס לדיון.
איך אסיר צריך להתכונן לשאלות הוועדה?
אין טקסט אחד שאסיר צריך לשנן.
הוועדה יכולה לשאול על העבירה, על החיים לפני המאסר, על הטיפול, על עבירות משמעת, על חובות, על נפגעי העבירה ועל התכנית לאחר השחרור.
תשובות שמרגישות מוכנות מדי או שאינן מתיישבות עם החומר הטיפולי עלולות לפגוע באמינות.
המטרה בהכנה היא אחרת: להבין מהם הנושאים הקשים בתיק, כיצד להסביר את התהליך שעבר האסיר ומהם הדברים שעליו לדעת על תכנית השחרור שלו.
אם האסיר עצמו אינו יודע היכן יעבוד, מי המטפל בו ואילו מגבלות יוטלו עליו, קשה לשכנע שהשיקום תוכנן ברצינות.
תכנית עבודה ותעסוקה לאחר השחרור
תעסוקה היא מרכיב מרכזי בתכניות שיקום רבות.
הוועדה רוצה לראות מסגרת יציבה ולא הבטחה כללית. לכן יש יתרון להצגת מעסיק מזוהה, שעות עבודה, סוג העבודה והדרך שבה התעסוקה משתלבת בתכנית הפיקוח.
אין פירוש הדבר שאסיר שאינו מסוגל לעבוד אינו יכול להשתחרר. גיל, מצב בריאותי ונסיבות אישיות יכולים לשנות את התמונה. אבל כאשר העבודה מוצגת כאחד מעמודי התכנית, עליה להיות ממשית.
מקום מגורים לאחר השחרור
גם מקום המגורים אינו פרט טכני.
במקרה של סכסוך משפחתי, עבירת מין או מעורבות עבריינית באזור מגורים מסוים, בחירה לא נכונה במקום המגורים עלולה לסכל תכנית שיקום טובה.
אם מדובר בשחרור בפיקוח אלקטרוני, החוק דורש חוות דעת של רש״א המתייחסת גם למקום הפיקוח המוצע ולבני המשפחה או הדיירים שמתגוררים בו.
לכן את שאלת הכתובת צריך לפתור מראש.
שחרור על־תנאי בפיקוח אלקטרוני
ועדת השחרורים מוסמכת במקרים המתאימים להתנות את השחרור בפיקוח אלקטרוני.
החוק דורש את הסכמת האסיר וחוות דעת של הרשות לשיקום האסיר שלפיה הוא מתאים למסלול ומוצעת עבורו תכנית שיקום. חוות הדעת מתייחסת גם למקום שבו יתבצע הפיקוח וליתר הדיירים במקום.
פיקוח אלקטרוני אינו "כישלון" של הבקשה לשחרור. לעיתים הוא הכלי שמאפשר לוועדה לתת מענה למסוכנות ולהעדיף שחרור בפיקוח הדוק על פני המשך המאסר.
מהם תנאי השחרור לאחר קבלת "שליש"?
האסיר אינו יוצא מהכלא ללא מגבלות.
התנאי הבסיסי הוא שלא לבצע בתקופת התנאי עבירת עוון או פשע נוספת. הוועדה יכולה להוסיף תנאים נוספים, לרבות השתתפות בתכנית טיפולית או בתכנית רש״א.
בהיעדר קביעה אחרת, החוק כולל גם תנאים כגון הודעה על מקום המגורים, התייצבות במשטרה בתוך 48 שעות, התייצבות חודשית והגבלה על יציאה מהארץ.
על המשוחרר להבין היטב את תנאי הרישיון. "לא ידעתי שזה אסור" הוא מצב שכדאי למנוע כבר ביום השחרור.
מהי תקופת התנאי?
תקופת התנאי היא, ככלל, התקופה שמיום השחרור המוקדם ועד למועד שבו היה האסיר מסיים את מאסרו המלא אילו לא שוחרר.
אם אדם שוחרר ארבעה חודשים לפני מועד השחרור המלא, ארבעת החודשים האלה הם תקופת תנאי שבה עליו לעמוד ברישיון ובתנאים שהוטלו.
זו הסיבה שהמונח "קיצור מאסר" אינו מדויק לחלוטין. האסיר אמנם נמצא מחוץ לכלא, אבל מבחינה משפטית הוא עדיין נמצא בתקופת השחרור על־תנאי.
האם אפשר לשנות את תנאי השחרור לאחר היציאה מהכלא?
כן.
החוק מאפשר לוועדה לשנות את תנאי השחרור במהלך תקופת התנאי.
הדבר יכול להיות משמעותי אם מקום עבודה נסגר, יש צורך לשנות כתובת, הטיפול השתנה או תנאי מסוים הפך בלתי אפשרי.
הדרך הנכונה היא לפנות לוועדה ולבקש התאמה, ולא פשוט להפסיק לעמוד בתנאי.
מה קורה אם מפרים את תנאי ה"שליש"?
הפרת תנאי שחרור עלולה להחזיר את המשוחרר למאסר.
כאשר המשוחרר מבצע עבירה נוספת בתקופת התנאי, החוק קובע ככלל ביטול של השחרור וחיוב בנשיאת תקופה באורך תקופת התנאי, בכפוף לחריגים המצומצמים שקובע החוק.
גם הפרות אחרות – למשל הפרת תכנית שיקום, פיקוח או מגבלה שנקבעה ברישיון – יכולות להגיע לדיון בפני הוועדה.
בעת בחינת הפרה הוועדה מתייחסת לחומרתה, טיבה, תדירותה והסכנה שנובעת ממנה.
לכן איחור חד־פעמי לפגישה טיפולית אינו בהכרח זהה להפסקה מוחלטת של התכנית או לחזרה לעבריינות.
האם חייבים לחזור לכלא אחרי כל הפרה?
לא כל הפרה מובילה בהכרח להפקעת מלוא תקופת התנאי.
החוק מאפשר לוועדה במצבים מסוימים לקבוע תוצאה אחרת, בהתאם לסוג ההפרה ולנסיבות.
זו בדיוק הסיבה שגם לאחר שהוגשה בקשה לביטול שחרור יש משמעות לייצוג: יש להציג מה אירע, מה חומרת ההפרה, האם מדובר בכשל נקודתי ומה ניתן לעשות כדי שהשחרור ימשיך תחת תנאים מתאימים.
מה אם ועדת השחרורים דוחה את הבקשה?
דחייה אינה בהכרח סוף הדרך, אבל צריך להבין מדוע הבקשה נדחתה.
אם הבעיה הייתה היעדר תכנית שיקום, ניתן לעיתים לפעול לבניית תכנית.
אם חוות דעת מקצועית הייתה שלילית, יש להבין מה נדרש כדי לשנות את הערכת הגורמים.
אם הבעיה היא מידע מודיעיני, צריך לבחון את האפשרויות להתמודדות איתו.
חוק שחרור על־תנאי מאפשר במצבים מסוימים דיון חוזר. אם האסיר מגיש בקשה מנומקת לאחר שחלפו לפחות שישה חודשים מהחלטת הסירוב – שנה לגבי אסיר עולם – והוועדה משתכנעת שחל שינוי בנסיבות שעליהן התבססה ההחלטה, היא יכולה לקיים דיון חדש. החוק מאפשר גם דיון מוקדם יותר כאשר התגלו עובדות חדשות שלא היו יכולות להיות ידועות קודם.
עתירה נגד החלטת ועדת שחרורים
אפשר לתקוף החלטה של ועדת השחרורים בבית המשפט.
חוק שחרור על־תנאי קובע כי האסיר וגם בא כוח היועץ המשפטי לממשלה רשאים להגיש עתירה נגד החלטת הוועדה. העתירה מוגשת לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא בית הסוהר שבו מוחזק האסיר, ובית המשפט דן בה בהרכב של שלושה שופטים.
חשוב להבין: זו אינה הזדמנות פשוטה לערוך מחדש את הדיון ולבקש מבית המשפט להעדיף את דעתו על דעת הוועדה.
העתירה צריכה להצביע על פגם משפטי בהחלטה – למשל אי־מתן משקל לנתון מהותי, הסתמכות בלתי סבירה על מידע, טעות משפטית או חריגה ממתחם הסבירות.
באתר המשרד קיים גם מאמר ייעודי בנושא ערעור/עתירה על החלטות ועדת השחרורים.
האם המדינה יכולה לעתור נגד החלטה לשחרר?
כן.
הזכות לעתור נגד החלטת הוועדה אינה שמורה רק לאסיר. גם המדינה יכולה לעתור כאשר הוועדה החליטה על שחרור והיא סבורה שההחלטה אינה יכולה לעמוד.
בנוסף, אם לאחר החלטת השחרור ולפני השחרור בפועל מתגלות עובדות חדשות שמעלות חשש ממשי שהאסיר אינו ראוי לשחרור או ששחרורו מסכן את הציבור, החוק מאפשר למדינה לבקש מהוועדה לקיים דיון חוזר.
זו סיבה נוספת לכך שהליך השחרור אינו מסתיים בהכרח ברגע שבו נשמעת המילה "משוחרר".
שחרור מוקדם של אסיר עולם
אסירי עולם נמצאים במסלול שונה.
אסיר עולם שעונשו נקצב ושנשא לפחות שני שלישים מהתקופה שנקצבה יכול לבקש מוועדת שחרורים מיוחדת שחרור על־תנאי. גם כאן נדרש שהוועדה תשתכנע שהוא ראוי לשחרור וששחרורו אינו מסכן את שלום הציבור.
אצל אסיר עולם מצטרף שיקול מפורש נוסף: האם חל בו שינוי בולט וממשי בהבנת חומרת מעשיו ובמוכנותו להשתלב בחברה ולתרום לה.
לכן תהליך שיקום של אסיר עולם נבחן בפרספקטיבה של שנים ולעיתים עשרות שנים, ולא רק לפי התנהלות סמוך לדיון.
שחרור מוקדם ממאסר ממושך במיוחד
החוק כולל גם מסלול מיוחד לאסיר שאינו אסיר עולם אך שוהה במאסר 25 שנים לפחות. ועדת שחרורים מיוחדת יכולה במצב כזה לשקול שחרור גם אם טרם חלפו שני שלישים מתקופת המאסר, בתנאים הקבועים בחוק.
זהו מסלול חריג מאוד שאינו רלוונטי למרבית האסירים, אך בעמוד Hub על ועדות שחרורים נכון להבחין גם בו.
שחרור על־תנאי מטעמים רפואיים
החוק כולל מסלול נפרד ומיוחד לשחרור מטעמים רפואיים.
במקרים חמורים מאוד – למשל כאשר ימיו של האסיר ספורים, המשך המאסר מסכן באופן ממשי את חייו או מתקיימים מצבים רפואיים קשים אחרים שהחוק מפרט – הוועדה יכולה לשקול שחרור גם שלא במסגרת הרגילה של שני שלישים.
קיים גם מנגנון לשחרור זמני במצבים רפואיים מסוימים, לרבות טיפול רפואי קשה, בכפוף לתנאי החוק.
מסלול כזה דורש תשתית רפואית משמעותית ולא ניתן לבסס אותו רק על הטענה שהאסיר "חולה מאוד".
שחרור מוקדם לאסירים עם התמכרות לסמים
בתיקים רבים, במיוחד בעבירות סמים ורכוש, ההתמכרות היא חלק מהגורמים שהובילו לעבריינות.
הוועדה בוחנת גם שימוש בסמים במהלך המאסר וגם גמילה, והחוק מציין את שני הנתונים במפורש במסגרת סעיף 9.
אסיר שעבר גמילה והשתלב בהליך טיפולי יכול להציג זאת כחלק מהפחתת המסוכנות, אבל חשוב שגם התכנית בקהילה תמשיך לתת מענה להתמכרות.
הפסקת הטיפול ברגע היציאה מהכלא עלולה לערער את ההיגיון של התכנית כולה.
שחרור מוקדם של אסירים שהורשעו בעבירות אלימות
חומרת העבירה היא שיקול חשוב, אך אינה אומרת שאסיר אלימות לעולם אינו מתאים לשחרור מוקדם.
במקרה שפורסם באתר המשרד, ועדת השחרורים הורתה על שחרור מוקדם של אסיר שהורשע בעבירות אלימות ברף גבוה, לאחר שהובאו בין היתר התנהגותו החיובית במאסר, השתתפות בטיפול ותכנית רש״א. המדינה התנגדה לשחרור, אך הוועדה קיבלה את טיעוני ההגנה.
המקרה ממחיש את מהות ההליך: גם כאשר העבירה המקורית חמורה, הוועדה צריכה לבחון את האדם כפי שהוא עומד בפניה לאחר תקופת המאסר, ולא רק לשחזר את גזר הדין.
שחרור מוקדם לאחר עבירות סמים
גם בתיקי סמים השיקום יכול לקבל משקל מרכזי.
במקרה אחר שפורסם באתר המשרד, צעיר שנשפט למאסר לאחר מכירת קנאביס לסוכן שוחרר לאחר שני שלישים, כאשר הוועדה התרשמה ממוטיבציה לשיקום, מתהליך שכבר החל ומהתכנית שהוצגה.
כמובן, כל תיק עומד בפני עצמו. אסיר שמעורב גם במהלך המאסר בסמים או בפעילות עבריינית יצטרך להתמודד עם תמונה שונה לחלוטין.
למה לא כדאי לחכות עד שבוע לפני ועדת השחרורים?
מפני שחלק גדול מהנתונים החשובים אי אפשר לייצר בשבוע.
אי אפשר להמציא תהליך טיפולי בדיעבד.
אי אפשר להפוך חודשים של סירוב להשתלב במסגרת טיפולית לתכנית עמוקה ערב הוועדה.
אי אפשר תמיד להשיג בתוך ימים מקום מגורים מתאים, מעסיק, מטפל ותכנית פיקוח.
וגם אם קיימת בעיה בסיווג או בהחלטת שב״ס שמונעת השתלבות בטיפול, ייתכן שיהיה צורך להגיש בקשה מנהלית או עתירת אסיר עוד לפני שמגיע מועד ועדת השחרורים.
לכן במאסר ממושך נכון לבחון את תמונת השחרור חודשים מראש.
הקשר בין עתירות אסירים לבין ועדת שחרורים
עתירות אסירים וועדות שחרורים הן שני הליכים שונים, אבל הם קשורים מאוד מבחינה מעשית.
אם שב״ס מסרב לשלב אסיר בטיפול, יכול להיות לכך משקל בוועדה.
אם מידע מודיעיני מונע חופשות וסיווג מתקדם, אותו מידע יכול להופיע גם בחוות דעת לקראת השחרור.
אם אסיר טוען שאינו מקבל טיפול רפואי או שיקום מתאים, לעיתים צריך לפתור את הבעיה במהלך המאסר ולא לחכות לדיון בשחרור.
זו אחת הסיבות לכך שליווי של אסיר אינו מתחיל בהכרח ביום הוועדה.
טעויות נפוצות לקראת ועדת שחרורים
"ריציתי שני שלישים ולכן חייבים לשחרר אותי"
לא. שני שלישים הם נקודת זכאות לבחינת השחרור במסלול הרלוונטי, ולא זכות אוטומטית לצאת.
להתמקד רק בהתנהגות טובה
התנהגות טובה חשובה, אבל הוועדה בוחנת גם מסוכנות, עבר פלילי, שיקום, חוות דעת, תיקים נוספים ונסיבות העבירה.
להמתין לתכנית שיקום עד הרגע האחרון
תכנית שיקום צריכה להיות מעשית ומתואמת. זמן ההכנה שלה הוא חלק מההצלחה.
להתעלם מדו״ח שלילי
אם קיימת חוות דעת בעייתית של שב״ס, משטרה, אלמ״ב או גורמי מסוכנות, צריך להבין אותה ולבנות מענה.
להבטיח לוועדה דברים שאינם קיימים
מקום עבודה שאינו סגור או טיפול שאיש לא תיאם עלולים להתגלות בדיון ולפגוע באמינות.
לחשוב שעמדת המדינה קובעת את התוצאה
המדינה יכולה להתנגד, אבל ההחלטה היא של הוועדה. מנגד, גם הסכמת המדינה אינה מחליפה את שיקול דעת הוועדה.
להתווכח מחדש עם פסק הדין
ועדת שחרורים אינה ערכאת ערעור על ההרשעה. אם קיימת שאלה בערעור או במשפט חוזר, היא צריכה להתנהל במסלול המתאים.
להפר תנאי שחרור משום שהוא "לא נוח"
אם תנאי הפך בלתי אפשרי, מגישים בקשה לשנותו. הפרה עצמאית עלולה להביא לדיון בהפקעת השחרור.
מה כולל ייצוג של עורך דין ועדת שחרורים?
הייצוג מתחיל במיפוי מלא של מצב האסיר.
מהי העבירה?
כמה מאסר נותר?
מה היה העבר הפלילי?
כיצד התנהל האסיר במהלך המאסר?
אילו הליכים טיפוליים עבר?
מה אומרים גורמי שב״ס?
האם קיימת חוות דעת מודיעינית?
האם מדובר בעבירת אלמ״ב או מין שמחייבת חוות דעת ייעודית?
האם שולם הפיצוי?
ומה בדיוק מציעה תכנית החיים לאחר השחרור?
לאחר מכן נבנית תכנית העבודה: איסוף מסמכים, טיפול בחסרים, תיאום שיקום, הכנת האסיר לדיון ובניית הטיעון המשפטי.
בדיון עצמו תפקידו של עורך הדין אינו רק "לבקש רחמים". עליו להראות לוועדה כיצד הנתונים הקיימים עונים על מבחני החוק: מדוע האסיר ראוי לשחרור ומדוע התכנית המוצעת נותנת מענה לסיכון.
עורך דין ועדת שחרורים – עו״ד עומרי שטרן
דיון בפני ועדת שחרורים הוא אחד הצמתים החשובים ביותר במהלך המאסר.
מצד אחד, האסיר כבר נשא את רוב העונש שנגזר עליו. מצד שני, הוא עדיין צריך לשכנע גוף מקצועי ומשפטי שניתן להעביר את יתרת התקופה מהכלא לקהילה בלי ליצור סיכון בלתי סביר.
הדרך לשם אינה מתחילה בנאום ביום הדיון.
היא מתחילה בהתנהלות בכלא, בטיפול, בתכנית השיקום, בהתמודדות עם מידע שלילי ובהבנה מוקדמת של הנקודות שעלולות למנוע את השחרור.
עו״ד עומרי שטרן מייצג אסירים בפני ועדת שחרורים לאסירים, בהליכי שחרור מוקדם ובדיונים הנוגעים לתנאי "השליש", וכן בעתירות אסירים ובהליכים נגד החלטות ועדת השחרורים. ניסיונו כולל ייצוג במקרים שבהם המדינה התנגדה לשחרור אך הוועדה קיבלה את טיעוני ההגנה והורתה על שחרור מוקדם.
אסיר מתקרב למועד שני השלישים? התקבלה חוות דעת שלילית? תכנית השיקום אינה מספקת או שנדחתה כבר בקשת שחרור קודמת? ככל שבוחנים את המצב מוקדם יותר, ניתן לטפל ביותר מהחסמים לפני מועד הדיון.
ניתן לפנות למשרד בטלפון 054-7713271.
שאלות נפוצות על ועדת שחרורים
מהי ועדת שחרורים?
ועדת שחרורים היא גוף שפועל מכוח חוק שחרור על־תנאי ממאסר ומוסמך במקרים הקבועים בחוק להחליט אם אסיר ישוחרר לפני שסיים לרצות את מלוא תקופת המאסר.
מתי אסיר יכול לבקש "שליש"?
ככלל, במסלול של ועדת השחרורים ניתן לבחון שחרור לאחר שהאסיר נשא לפחות שני שלישים מהמאסר שעליו לשאת. זהות הגוף המוסמך תלויה גם באורך המאסר ובמאפייני האסיר.
האם כל מי שמגיע לשני שלישים משתחרר?
לא. הוועדה צריכה להשתכנע שהאסיר ראוי לשחרור וששחרורו אינו מסכן את שלום הציבור.
מה ההבדל בין "שליש" לשחרור על־תנאי?
בדרך כלל מדובר בשני שמות לאותו רעיון: שחרור לפני תום המאסר לאחר ריצוי שני שלישים במסלול הרלוונטי, כאשר יתרת התקופה הופכת לתקופת תנאי.
האם אפשר לקבל שליש ללא תכנית רש״א?
היעדר תכנית רש״א אינו יוצר בהכרח איסור מוחלט בכל תיק, אך לתכנית שיקום ולחוות דעת רש״א יש משקל מפורש במסגרת שיקולי הוועדה.
האם התנהגות טובה בכלא מספיקה לשחרור?
לא. היא שיקול משמעותי, אבל הוועדה בוחנת גם מסוכנות, העבירה, עבר פלילי, שיקום, חוות דעת, מידע מודיעיני ונתונים נוספים.
האם עבירות משמעת מונעות אוטומטית שחרור מוקדם?
לא בהכרח. משמעותן תלויה בחומרה, בתדירות, במועד שבו התרחשו ובהתנהלות האסיר מאז.
האם מי שהורשע בעבירת אלימות יכול לקבל שליש?
כן, בהתאם לנסיבות ולשיקולי החוק. בחלק מעבירות האלימות במשפחה חלה גם חובה לקבל חוות דעת מקצועית ייעודית לפני ההחלטה.
האם מי שהורשע בעבירת מין יכול להשתחרר מוקדם?
הדבר אפשרי במקרים המתאימים, אך החוק מחייב מסגרת מיוחדת של הערכת מסוכנות לפני החלטת הוועדה.
האם חומרת העבירה לבדה יכולה למנוע שליש?
חומרת העבירה היא שיקול מרכזי. במקרים בעלי חומרה ובנסיבות מיוחדות סעיף 10 מאפשר לתת משקל גם לפגיעה החמורה באמון הציבור ובהרתעה שעלולה לנבוע משחרור מוקדם.
האם הוועדה בודקת אם האסיר שילם פיצוי?
כן. החוק מציין במפורש פיצוי וקנס שנפסקו ואת השאלה אם שולמו, ואם לא – את הסיבות לכך.
האם מידע מודיעיני יכול לגרום לסירוב?
כן. חוות דעת ומידע של שב״ס, המשטרה ורשויות הביטחון יכולים לקבל משקל, והחוק מאפשר לוועדה לעיין גם במידע חסוי במסגרת ההסדר הקבוע בו.
האם נפגע עבירה יכול להתנגד לשחרור?
נפגעי עבירות מסוימות זכאים להביע עמדה בהתאם לדין. החל מ־1 בדצמבר 2026 תתרחב הזכות של נפגעי עבירות מין ואלימות כך שיוכלו לבחור בהבעת עמדה בכתב או בעל פה לפני ועדת השחרורים. נכון לאוגוסט 2026 שינוי זה טרם נכנס לתוקף.
האם עמדת נפגע העבירה מחייבת את הוועדה?
לא. היא שיקול שהוועדה מביאה בחשבון במסגרת החוק ואינה מעניקה לנפגע העבירה זכות וטו על השחרור.
מה קורה אם המדינה מתנגדת לשחרור?
הוועדה שומעת את טענות המדינה ואת טענות האסיר ובא כוחו ומקבלת החלטה. התנגדות המדינה אינה קובעת לבדה את התוצאה.
האם הוועדה יכולה להורות על איזוק אלקטרוני?
כן. החוק מאפשר שחרור על־תנאי בפיקוח אלקטרוני כאשר התנאים לכך מתקיימים, לרבות הסכמת האסיר וחוות דעת רש״א מתאימה.
כמה זמן נמשך ה"שליש"?
תקופת התנאי נמשכת ככלל עד למועד שבו היה מסתיים המאסר המקורי אילו האסיר לא שוחרר מוקדם.
האם מותר לצאת מהארץ בתקופת השליש?
בהיעדר קביעה אחרת של הוועדה, איסור יציאה מהארץ הוא אחד התנאים הקבועים בחוק.
מה קורה אם עוברים עבירה בזמן השליש?
ביצוע עבירה נוספת בתקופת התנאי עלול להביא לביטול השחרור ולהחזרה למאסר, בהתאם להוראות החוק ולנסיבות.
מה קורה אם רק הפרתי תנאי בתכנית רש״א?
גם הפרת תנאי שחרור יכולה להגיע לדיון בוועדה. חומרת ההפרה, טיבה, תדירותה והסיכון שנוצר ממנה הם שיקולים חשובים בהחלטה.
אפשר לבקש דיון נוסף לאחר שהוועדה דחתה שחרור?
כן, במצבים שקובע סעיף 19. בין היתר ניתן לבקש דיון חוזר לאחר שישה חודשים אם חל שינוי נסיבות המצדיק זאת, ובמקרים של עובדות חדשות ניתן לעיתים לבקש דיון מוקדם יותר. לגבי אסיר עולם התקופה הכללית היא שנה.
אפשר לערער על החלטת ועדת שחרורים?
אפשר להגיש עתירה לבית המשפט המחוזי נגד החלטת הוועדה. גם המדינה רשאית לעתור נגד החלטה לשחרר.
האם אסיר עולם יכול להגיע לוועדת שחרורים?
אסיר עולם שעונשו נקצב ושנשא לפחות שני שלישים מהתקופה שנקצבה יכול להגיש בקשה לוועדת שחרורים מיוחדת, בכפוף לתנאים שקובע החוק.
האם ניתן לקבל שחרור מוקדם בגלל מחלה קשה?
החוק כולל מסלול מיוחד לשחרור על־תנאי מטעמים רפואיים במצבים חמורים ומוגדרים, ובחלקם אין צורך להמתין לנקודת שני השלישים.
מתי כדאי לפנות לעורך דין ועדת שחרורים?
רצוי הרבה לפני מועד הדיון. כך ניתן לבדוק את מצב הטיפול והשיקום, חוות הדעת, חובות הפיצוי, הסיווג, המידע השלילי ותכנית החיים לאחר השחרור – ולטפל בחסמים לפני שהם הופכים לסיבה לדחיית הבקשה.
