בשנים האחרונות, טכנולוגיות בינה מלאכותית (AI) הפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו. מחברות ענק ועד לעסקים קטנים, מערכות AI משולבות כיום בתהליכי קבלת החלטות, אבטחת מידע, שירות לקוחות ועוד. עם ההתפתחות המהירה של טכנולוגיות אלו, עולות שאלות מורכבות בנוגע לאחריות המשפטית של יוצרי המערכות, מפעיליהן והמשתמשים בהן. במאמר זה נבחן את הסוגיות המשפטיות המרכזיות הקשורות לבינה מלאכותית בישראל, ואת ההשלכות האפשריות על אנשים וארגונים
המסגרת החוקית בישראל לטכנולוגיות AI
בישראל, בדומה למדינות רבות בעולם, טרם נחקקו חוקים ייעודיים המתייחסים באופן ספציפי לבינה מלאכותית. עם זאת, המסגרת המשפטית הקיימת, הכוללת חוקי הגנת הפרטיות, קניין רוחני, דיני נזיקין וחוקים צרכניים – מספקת בסיס להתמודדות עם אתגרים משפטיים הנובעים משימוש בטכנולוגיות אלו. חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, למשל, חל על איסוף ועיבוד מידע אישי המבוצע באמצעות מערכות .AI לפיכך, ארגון המשתמש במערכות AI לניתוח מידע על לקוחות נדרש לעמוד בדרישות החוק בנוגע להסכמה מדעת, אבטחת מידע וזכויות נושאי המידע. עורך דין עומרי שטרן מחדד כי הרגולציה בתחום הAI- נמצאת בשלבי התהוות, אך בתי המשפט כבר מתמודדים עם מקרים המערבים טכנולוגיות אלו, תוך שהם מיישמים עקרונות משפטיים קיימים על מציאות טכנולוגית חדשה.
אחריות בגין נזקים שנגרמו על ידי מערכות AI
אחת השאלות המורכבות ביותר בתחום היא מי נושא באחריות כאשר מערכת AI גורמת לנזק. לפי דיני הנזיקין בישראל, בדרך כלל נדרש להוכיח רשלנות או הפרת חובה חקוקה כדי להטיל אחריות. עם זאת, כאשר מדובר במערכת AI אוטונומית שמקבלת החלטות באופן עצמאי, קשה יותר לקבוע מי אחראי – המפתח, המפעיל, המשתמש או אולי המערכת עצמה? במקרה של רכב אוטונומי שמעורב בתאונה, למשל – האם האחריות תוטל על יצרן הרכב, מפתחי התוכנה, או אולי על הבעלים? במקרים מסוימים, בתי המשפט עשויים להחיל את דוקטרינת 'האחריות המוחלטת' על יצרני מערכות AI – במיוחד כאשר אלו משולבות במוצרים שיכולים לגרום לנזק משמעותי.
הונאה ועבירות מרמה באמצעות AI
עם התקדמות טכנולוגיות AI גוברת הדאגה מפני שימוש בהן לביצוע עבירות הונאה ומרמה מתוחכמות. יכולות זיוף עמוקות (deepfakes) מאפשרות יצירת סרטונים ואודיו מזויפים שקשה להבחין בינם לבין תוכן אמיתי. שימוש בטכנולוגיות אלו לצורך התחזות, הפצת מידע כוזב או ביצוע הונאות פיננסיות מהווה עבירה על החוק הישראלי, ובפרט על סעיפים בחוק העונשין העוסקים במרמה והונאה. בנוסף, שימוש ב AI-ליצירת תוכן שקרי המכפיש אדם אחר עלול להוות עבירה של לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. עורך דין עומרי שטרן מדגיש כי "המחוקק והפסיקה בישראל טרם התאימו את עצמם במלואם לאתגרים הייחודיים שמציבות טכנולוגיות AI ולכן נדרשת גישה פרואקטיבית מצד ארגונים ויחידים להתמודדות עם סיכונים אלו."
סוגיות בקניין רוחני ויצירות מבוססות AI
תחום נוסף המעורר שאלות משפטיות מורכבות הוא הקניין הרוחני ביצירות המיוצרות על ידי מערכות .AI לפי חוק זכויות יוצרים הישראלי, זכויות יוצרים מוענקות ליצירות מקוריות שנוצרו על ידי אדם. אולם, כאשר יצירה כגון טקסט, אמנות או קוד תוכנה, נוצרת באופן אוטונומי על ידי מערכת- AI לא ברור מי בעל זכויות היוצרים: מפתח המערכת, המשתמש שהפעיל אותה, או שמא אין כלל זכויות יוצרים על יצירה כזו. בנוסף, שימוש במערכות AI המאומנות על יצירות מוגנות עלול להוות הפרה של זכויות יוצרים. עורך דין פלילי המתמחה גם בתחום הקניין ממליץ לחברות העוסקות בפיתוח או שימוש במערכות AI לבחון היטב את הסכמי הרישיון והשימוש בנתונים, ולוודא שהם עומדים בדרישות החוק הישראלי והבינלאומי.
פרטיות ואבטחת מידע בעידן הAI-
מערכות AI מתבססות על כמויות עצומות של מידע, לעתים קרובות מידע אישי ורגיש. השימוש במידע זה מעלה סוגיות מורכבות של פרטיות ואבטחת מידע. חוק הגנת הפרטיות הישראלי ותקנות אבטחת המידע מטילים חובות מחמירות על ארגונים האוספים ומעבדים מידע אישי. הפרה של חובות אלו עלולה לגרור סנקציות משמעותיות, כולל קנסות ואף אישום פלילי במקרים חמורים. יתרה מכך, תקנות הגנת הפרטיות האירופאיות (GDPR) חלות גם על ארגונים ישראליים המספקים שירותים לאזרחי האיחוד האירופי, ומטילות דרישות נוספות בנוגע לשימוש ב- .AI
רגולציה עתידית ומגמות התפתחות
בעוד שהמסגרת החוקית הקיימת בישראל מספקת מענה חלקי לאתגרים המשפטיים שמציבות טכנולוגיותAI , ניכר כי נדרשת התאמה והרחבה של החקיקה לנוכח ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות. באיחוד האירופי, למשל, מקודמת רגולציה ייעודית ל (AI Act) AI-שעשויה להשפיע גם על ישראל. מומחים משפטיים צופים כי בשנים הקרובות נראה התפתחות של חקיקה ופסיקה בישראל, שתתמודד באופן ישיר עם סוגיות של אחריות משפטית בעידן הבינה המלאכותית. ארגונים וחברות המשלבים טכנולוגיות AI בפעילותם, ייטיבו לעשות אם יאמצו גישה פרואקטיבית להתמודדות עם סיכונים משפטיים, תוך התייעצות עם מומחים משפטיים המתמחים בתחום. כפי שמדגיש עו"ד שטרן, "הבנת ההשלכות המשפטיות של שימוש בטכנולוגיות AI היא לא רק עניין של ציות לחוק, אלא גם יתרון עסקי משמעותי בשוק התחרותי של ימינו."
