תופעת הזיוף הדיגיטלי באמצעות טכנולוגייתDeepfake מציבה אתגרים חדשים וייחודיים בתחום המשפט הפלילי. עם התפתחות הבינה המלאכותית, היכולת ליצור תוכן מזויף וריאליסטי הפכה נגישה יותר, והשלכותיה המשפטיות מורכבות. במאמר זה נסקור את האספקטים המשפטיים של זיופים דיגיטליים והונאות בעזרת Deepfake בישראל, והדרכים להתמודד עמם.
מהי טכנולוגיית Deepfake ואיך היא פועלת?
טכנולוגיית Deepfake מבוססת על אלגוריתמים של למידה עמוקה (Deep Learning) המאפשרים החלפת פנים או קולות בסרטונים ותמונות באופן משכנע ומציאותי. המערכת לומדת מאגר גדול של תמונות וקטעי וידאו של אדם מסוים, ויכולה ליצור סרטון חדש שבו פני האדם "מולבשות" על גוף של אדם אחר, או הקול שלו מחליף קול אחר. בניגוד לעריכה פשוטה, הטכנולוגיה מסוגלת ליצור תוצאות ריאליסטיות שקשה להבחין בהן לעין בלתי מקצועית.
עליה של מאות אחוזים
לפי נתונים עדכניים, ישנה עלייה של מאות אחוזים בשימוש בטכנולוגיה זו למטרות זדוניות בשנים האחרונות. בעוד שהטכנולוגיה עצמה אינה בלתי חוקית, השימוש בה למטרות הונאה, זיוף או פגיעה, מהווה עבירה פלילית בישראל. חשוב להבין שהפער בין הטכנולוגיה המתקדמת לבין החוק הקיים, יוצר מורכבות משפטית שמצריכה מומחיות של עו"ד פלילי המתמחה בתחום זה.
העבירות הפליליות הנפוצות בקשר לטכנולוגיית Deepfake
טכנולוגיית Deepfake עלולה לשמש לביצוע מגוון עבירות פליליות. בין העבירות הנפוצות נמצאות זיוף, הונאה, הוצאת דיבה, פגיעה בפרטיות, הטרדה מינית וסחיטה באמצעות איומים. החוק הישראלי אינו מכיל עדיין התייחסות ספציפית לטכנולוגיית ,Deepfake אך עבירות אלו מכוסות תחת חוקים קיימים כמו חוק המחשבים, חוק הגנת הפרטיות וחוק העונשין. במקרים רבים, בהם נדרשת התמודדות עם האתגרים המשפטיים הקשורים לזיוף דיגיטלי, מומלץ לפנות אל עורך דין עומרי שטרן המתמחה בתחום הפלילי עם דגש על עבירות טכנולוגיות.
סחיטה באמצעות Deepfake והשלכותיה המשפטיות
אחת התופעות המדאיגות ביותר היא סחיטה באיומים באמצעות תכני .Deepfake למשל, יצירת סרטונים מזויפים בעלי אופי אינטימי או מביך והפצתם או איום בהפצתם אם הקורבן לא ייענה לדרישות הסחטן. על פי סעיף 428 לחוק העונשין, סחיטה באיומים מוגדרת כעבירה שדינה עד 7 שנות מאסר, והשימוש בזיוף דיגיטלי יכול להוות נסיבה מחמירה.
זיוף מסמכים והונאות פיננסיות באמצעות Deepfake
תחום נוסף שבו מתפתחת הפשיעה הדיגיטלית הוא הונאות פיננסיות באמצעות זיוף דיגיטלי. הטכנולוגיה מאפשרת זיוף חתימות, מסמכים וגם יצירת סרטונים מזויפים בהם אנשים נראים כאילו הם מאשרים עסקאות או מעבירים הוראות בנקאיות. החוק הישראלי מתייחס לעבירות אלו תחת סעיפים 414-420 לחוק העונשין העוסקים בזיוף מסמכים והונאה. בעוד שבתי המשפט בישראל מתמודדים עם האתגר של התאמת החוק הקיים לטכנולוגיה המתפתחת, המחוקק הישראלי בוחן תיקוני חקיקה שיתנו מענה ספציפי יותר לאתגרים אלו.
עורך דין עומרי שטרן מתמחה בייצוג נאשמים וחשודים בעבירות הונאה ומעקב אחר ההתפתחויות החקיקתיות בתחום, מה שמאפשר לו לספק ייעוץ משפטי עדכני ורלוונטי.
אמצעי הגנה משפטיים נגד נפגעי Deepfake
לקורבנות של זיוף דיגיטלי או הונאה באמצעות Deepfake ישנם מספר אמצעים משפטיים העומדים לרשותכם:
- הגשת תלונה במשטרה על עבירות של זיוף, הונאה או סחיטה.
- נקיטת בהליכים אזרחיים כגון תביעת נזיקין בגין הוצאת לשון הרע, פגיעה בפרטיות או גרימת נזק.
- פנייה לבית המשפט בבקשה לצו מניעה שיאסור על הפצת התוכן המזויף, או צו המורה למנועי חיפוש ופלטפורמות אינטרנטיות להסיר תכנים אלו.
חשוב לציין כי המהירות בה פועלים היא קריטית, שכן ברגע שתוכן מזויף מופץ ברשת, קשה מאוד למנוע את הפצתו.
ראיות דיגיטליות והוכחת זיוף בבית המשפט
אחד האתגרים המשמעותיים במקרים של זיוף דיגיטלי הוא הוכחת הזיוף בבית המשפט. הטכנולוגיה המתקדמת מקשה על זיהוי זיופים, ונדרשת מומחיות טכנולוגית מיוחדת לשם כך. במסגרת ההליך המשפטי, ייתכן ויידרשו חוות דעת מומחים בתחום הפורנזיקה הדיגיטלית. בתי המשפט בישראל החלו לפתח פסיקה המתייחסת לאמינות ראיות דיגיטליות, ובפרט במקרים שבהם עולה חשד לזיוף באמצעות טכנולוגיות מתקדמות. פסק דין מנחה בנושא ניתן על ידי בית המשפט העליון בשנת 2022, שבו נקבעו קריטריונים לבחינת אמינותן של ראיות דיגיטליות במקרים של חשד לזיוף.
הגנה משפטית במקרים של האשמות בזיוף דיגיטלי
אם אתם מואשמים ביצירה או הפצה של תכני Deepfake למטרות בלתי חוקיות – הגנה משפטית יעילה היא קריטית. מאחר שמדובר בתחום חדש יחסית בפסיקה הישראלית, נדרשת מומחיות ייחודית המשלבת הבנה טכנולוגית לצד ידע משפטי. עורך דין פלילי המתמחה בתחום עבירות המחשב והסייבר, יוכל לסייע בבניית אסטרטגיית הגנה מתאימה.
טענות הגנה אפשריות כוללות חוסר מודעות לאופי המזויף של התוכן, היעדר כוונה פלילית, או טענה שהתוכן נוצר למטרות לגיטימיות כגון סאטירה או מחקר. בכל מקרה, חשוב לפנות לייעוץ משפטי מקצועי בהקדם האפשרי לשם הגנה על זכויותיכם.
ה- Deepfakeכאתגר חוצה גבולות
אחד האתגרים המרכזיים בטיפול בעבירות Deepfake נעוץ באופיין הבינלאומי. עבריינים יכולים להפעיל שרתים במדינות שונות, להשתמש בטכנולוגיות להסתרת זהותם, ולהפיץ תכנים מזויפים דרך פלטפורמות בינלאומיות. הדבר מציב אתגרים משמעותיים בפני רשויות האכיפה הישראליות ומחייב שיתוף פעולה בינלאומי. האמנות הבינלאומיות, כדוגמת אמנת בודפשט לפשעי סייבר, מספקות מסגרת לשיתוף פעולה בין מדינות בתחום זה, אך עדיין קיימים פערים משמעותיים. המציאות המשפטית המורכבת מחייבת פנייה לעורך דין בעל ניסיון בתחום הבינלאומי וקשרים עם משרדי עורכי דין במדינות שונות.
