החזקת כלי נשק או תחמושת שלא כדיו יכולה להחשב כעבירה פלילת לכל דין ועניין ובמיוחד במקרים בהם אין למחזיק הנשק רשיון או היתר. עם זאת ישנם מקרים בהם יתקבל היתר שכזה. בניגוד לארצות הברית, שם החזקה ונשיאת נשק הינה חוקית, מדינת ישראל נבדלת בהסתכלות המחוקק על חומרת דין זה, בשל המסוכנות שלו. מצד שני, בשל הבעיות הבטחוניות במדינת ישראל ניתן להבין מדוע האזרחים ירצו להתחזיק כלי נשק בביתם. מאמר זה יעסוק בדיני החזקת כלי נשק או תחמושת על ידי אזרחים במדינת ישראל.
הגדרת כלי נשק ותחמושת על פי החוק הישראלי
חוק כלי היריה
עוד מקום המדינה, עסק המחוקק הישראלי בנושא החזקת כלי נשק או תחמושת על ידי אזרחי ישראל, וזאת בשל המורכבות הבטחונית של מדינת ישראל אל מול בטחון האזרחים והגנה עליהם. חוק "כלי היריה" שנחקק בשנת תש"ט 1949, מסדיר את התחום הנ"ל ומספק בנוסף הגדרה למושג החזקה ולמהם כלי יריה ותחמושת.
הגדרות כלי יריה, נשק ותחמושת
הגדרת המושג "כלי יריה" לפי חוק "כלי היריה":
כלי שיכול לשמש להרג של אדם או לפציעתו, או לפלוט חומר מסוכן אשר בכוחו להביא לנזק לאדם או לפציעתו. מדובר על כלי שיש לו קנה, לקוב מתכתי, אשר יכול לירות כדור או פגז וכיוצא באלה. כחלק מכך מדובר גם על חלק מכלי כזה או אביזר הנלווה אליו. גז מדמיע יוצא מן הכלל להגדרה זו ויבחן באופן נפרד.
מגבלות ואיסורים בהחזקת כלי נשק או תחמושת
החזקת כלי נשק ותחמושת על ידי אדם פרטי
לפי חוק כלי היריה הישראלי המפורט לעיל, ישנן מספר הגבלות ואיסורים בכל הנוגע להחזקת כלי נשק או תחמושת:
- האיסור הראשון והפשוט ביותר הינו:
אדם לא יחזיק כלי יריה אלא אם הצטייד ברשיון מדיני לכך ובאישור לכך.
לסעיף זה מספר סייגים: - אדם אשר נמצא בידיו רשיון לייבא כלי נשק אל המדינה ומבצע זאת בתקופה של עד 30 יום מקבלת הרשיון.
- אדם אשר בעל רשיון לעסק המחזיק או סוחר בכלי יריה ונשק, ויש בידיו אישור לסחור בהם, ועומד בכללים והמגבלות הנמצאים במסגרת האישור שבידיו (בהתאם ךמפורט בסעיפים הבאים).
- בעל רשיון מיוחד להחזקה של כלי נשק ושימוש בו, יוכל לשאת בכלי נשק במסוים החל במסגרת אישור זה.
- סייג כוחות הבטחון וצבא הגנה לישראל. אדם אשר מחזיק בנשק שלא מטעם פרטי אלא מטעם שירותו בצה"ל ועם אישור צבאי לצורך החזקת הנשק בביתו או מחוץ לבסיס שבו הוא משרת. לצורך זה גם אדם המשרת בזרועות הבטחון ויש בידיו אישור לשאת בנשק סמגרת תפקידו הבטחוני, בשעה שהוא ממלא את שירותו הבטחוני ובשעה שאינו ממלא את תפקידו.
איסורים, הסדרים ומגבלות נוספים וחשובים לעניין זה על פי החוק:
- איסור לקיום עסק הסוחר או משתמש בכלי נשק או תחמושת אלא אם קיבל רשיון מוסדר על ידי המדינה.
- איסור הכנת וייצור כלי נשק או תחמושת שלא על פי הזמנה על דיי גורם ממשלתי או ללא אישור ממשלת לייצור זה.
- איסור ייבוא וייצוא של כלי נשק אל המדינה או מחוצה לה ללא אישור ממשלתי. מדובר על כלי נשק צבאיים ולא צבאיים.
- איסור החזקה או יצוא וייבוא של כלים המדמים כלי נשק וירייה אשר לא קיבלו אישור מדיני מוסדר לכך.
- סייג הגבלת הנשיאה בנשק- מבחינת גיל המחוקק מתייחס לכל אדם אשר מלאו לו לפחות 21 שנים, ונמצא כשיר ובריא מבחינה גופנית ונפשית לנשיאת כלי נשק ולאימוני מטווח יריה. סעיף זה אינו חל על חיילים המשרתים שירות סדיר בצבא הגנה לישראל ונושאים נשק מטעם תפקידם הצבאי.
הדין הניתן בגין החזקת כלי נשק או תחמושת
כאמור, מדינת ישראל רואה את המורכבות בהחזקת כלי יריה ומקפידה מאוד על דינים אלא מפאת שמירה על בטחון אזרחיה. על כן, לבית המשפט יש נטיה למיצוי דין עם העוברים על החוק הנ"ל, בהתאם לעונשים הקבועים בחוק:
- המחזיקים בחלקים של כלי נשק או כלי ירי, תחמושת או אביזרים הנלווים אליהם, ללא רשיון מדיני לכך, ישאו בדין מאסר של עד 3 שנים.
- המחזיקים בכלי יריה, כלי נשק או תחמושת, ללא רשיון לכך, ישאו בדין של עד 7 שנות מאסר.
- סיר בנשק, ייבוא וייצוא, הובלה שלהם ללא רשיון או שלא בהתאם לחוקים והמגבלות, ישאו בדין מאסר של עד 10 שנים.
- סחר בנשק העובר מיד אחת לשניה באופן ישיר למטרות תמורה או חינמיות, כאן ישנה החמרה בדרגת הענישה. הדין יינתץן לתקופה של עד 15 שנות מאסר.
- מכירת נשק לכל אדם, ללא רשיון לכך, עבירה אשר מתכתבת עם הסעיף הקודם וגם הדין שלה עד 15 שהות מאסר. אולם כאן קים סייג, בצידה ומוכר הנשק יוכיח כי היה סבור באמת ובתמים כי הוא מוכר את הנשק לידי אדם בעל רשחון להחזקת נשק, ובנוסף הוא עצמו בעל רשיון למכירה.
על מנת לקבל רשיון באופן סדור על פי דרישות החוק, מומלץ להיוועץ תחילה עם עורך דין פלילי שיוכל לסייע בתהליך/לסייע בדיעבד בהנחה ונתפסתם עוברים על עבירת החזקת נשק או אמל"ח באופן בלתי חוקי
