שלבי ההליך הפלילי

במאמר זה יפורטו השלבים השונים של ההליך הפלילי. חשוב לציין כי אלו שלבים מסננים ורוב הנאשמים שנפתח נגדם הליך פלילי לא ימשיכו לכל אורך השלבים. בנוסף נציין כי בכל שלב של ההליך יכול להיות הסדר טיעון אשר במסגרתו הנאשם מודה במיוחס לו בתמורה להסכמות עם התביעה.
שלבי ההליך מצויים בחוק סדר הדין הפלילי.

הגשת תלונה

הגשת התלונה מהווה דיווח על עבירה למשטרה. ההגשה תתבצע בתחנת המשטרה ולרוב לאחר הגשת התלונה תפתח המשטרה בחקירה ותגבה עדות מהמתלונן. 

חקירת משטרה

חקירת משטרה יכולה להיפתח בשל תלונה אך גם מסיבות אחרות: דיווח בעיתונות, שוטר שהבחין בעבירה, מידע מודיעיני ועוד…. מטרת החקירה היא לברר האם החשוד עבר את העבירה המיוחסת לו ולאסוף ראיות שיסייעו להחלטת התביעה בנוגע להגשת כתב אישום. בשלב החקירה גובים הודעות מעדים, מבצעים חיפושים שונים, מבצעים בדיקות כמו בדיקות סמים או זיהוי פלילי (בהתאם לחשדות). לעיתים החשוד ימצא במעצר במהלך החקירה, מעצר זה מכונה מעצר ימים. בשלב החקירה החוקרים יפעילו לחץ על החשוד להודות במעשים המיוחסים לו באמצעים גלויים, לצורך הדוגמא- הבטחות שונות של החוקר, כמו כן יהיה שימוש גם באמצעים סמויים כמו הכנסת מדובבים לתא המעצר. בשלב זה עומדות לזכות החשוד זכויות שונות, למשל: זכות השתיקה המאפשרת לו להימנע מלהשיב לשאלות החוקרים, זכות נוספת כבר בשלב זה היא זכות הייצוג, זכות הייצוג היא זכותו של הנאשם להיות מיוצג בהליך בידי עורך דין פלילי ולקבל ייעוץ לפני חקירה במשטרה. 

העברת תיק החקירה לתביעה המשטרתית או לפרקליטות

בתום החקירה, תיק החקירה מועבר לתביעה המשטרתית או לפרקליטות. ישנם שיקולים שונים באשר למי להעביר את תיק החקירה אולם, כלל אצבע יהיה שתיקים חמורים יותר יועברו לפרקליטות. בשלב זה יוחלט האם להגיש כתב אישום בהתאם לסיכויי ההרשעה. אם לדעת התובע קיימות מספיק ראיות להוכיח את אשמת החשוד מעבר לכל ספק סביר, יוגש כתב אישום. זכות הניתנת לחשוד בשלב זה במידה והוא חשוד בעבירות מסוג פשע, היא הזכות לבקש שימוע. בשימוע, הנאשם ישטח את טענותיו בפני התובע וינסה לשכנע אותו שלא להגיש כתב אישום. 

הגשת כתב אישום (לעיתים תלווה בבקשת מעצר)

במידה והתובע החליט להגיש את כתב האישום משתנה הסטטוס של החשוד לנאשם. כתוצאה משינוי זה קמות לנאשם מספר זכויות, ביניהן: זכות העיון בחומרי חקירה. עם זאת, בשלב זה גם לתביעה קמות סמכויות שונות. אחת הסמכויות שעומדות בפני התביעה היא לבקש מעצר עד תום ההליכים, במקרה שבקשת התביעה תאושר יישאר הנאשם במעצר עד תום ההליך השיפוטי. בקשת המעצר תתבסס על מסוכנותו של הנאשם והאמונה שהנאשם עלול לשבש את ההליך. 

תחילת המשפט

לאחר הגשת כתב האישום יחל המשפט. בטרם ידונו בכתב האישום יכול הנאשם להעלות טענות מקדמיות.
אלו למעשה טענות שלא מתייחסות אל כתב האישום. ההיגיון בטענת הטענות בטרם בירור האשמה הוא שבמידה והן יתקבלו, ייתכן ויבוטל כתב האישום. דוגמאות לטענות מקדמיות יהיו: זיכוי או הרשעה קודמים בשל המעשה המיוחס לנאשם בכתב האישום, התיישנות, חסינות, חנינה והטענה הידועה מכולן הגנה מן הצדק בה הנאשם טוען כי זכויותיו במהלך ההליך נפגעו בצורה כה חמורה עד כי ראוי לבטלו. לאחר הטענות המקדמיות ישאלו את הנאשם האם הוא מודה במיוחס לו. הנאשם יכול להודות בכל המעשים, בחלקם או באף אחד מהם. לרוב כאשר הנאשם יודה זה יהיה במסגרת הסדר טיעון. מעשים בהם לא הודה הנאשם יתבררו בשלב בירור האשמה.

בירור אשמה

בשלב זה התביעה תנסה להוכיח כי הנאשם ביצע את המעשים המיוחסים לו מעל לכל ספק סביר. 

שלב זה מחולק לשני חלקים: בשלב הראשון, התביעה תגיש ראיות שונות ועדים שנועדו לחזק את טענותיה. לנאשם קמה הזכות לחקור את עדים אלו בחקירה נגדית ובכך להזים את טענות התביעה. בשלב השני, ההגנה תביא את ראיותיה ואת עדיה והתביעה תוכל לחקור את עדי ההגנה חקירה נגדית. 

הכרעת דין.

לאחר שנשמעו כל העדויות וכל צד סיכם את טענותיו תגיע הכרעת הדין. בשלב זה בית המשפט יתייחס לכל אחד מהאישומים בנפרד. בית המשפט יקבע ביחס לכל אישום אם הנאשם אשם או זכאי. במידה והנאשם זוכה מכל האישומים המשפט יסתיים בשלב זה. במקרים חריגים ככל שהוכח שעבירה שלא הופיעה בכתב האישום הוכחה למעלה מכל ספק סביר וכי הנאשם התגונן בפניה, ירשיע בית המשפט את הנאשם בעבירה שלא הופיעה בכתב האישום. מקרה חריג נוסף הוא מצב של אי הרשעה, במצב זה נקבע כי הנאשם אכן ביצע את העבירה אך אינו מורשע בה. המטרה באי הרשעה היא להימנע מיצירת רישום פלילי שיכביד על הנאשם בהמשך חייו. 

טיעונים לעונש

שלב זה יתבצע רק אם יקבע שהנאשם אכן אשם באחת או ביותר מהעבירות המיוחסות לו. בשלב זה ידונו בראיות שאינן רלוונטיות לקביעת אשמתו של הנאשם. לרוב יהיו אלו ראיות המתייחסות לנסיבותיו האישיות, כך לדוגמא תוכל ההגנה להביא עוד בשלב הטיעונים לעונש תסקיר קצין מבחן, בנוסף במידה ולנאשם אין עבר פלילי או שעברו הפלילי דל מאוד תגיש ההגנה גם את רישומו הפלילי.

גזר דין

לאחר הטיעונים לעונש יינתן גזר הדין. בגזר הדין נותן השופט את העונש הראוי בעיניו תוך התחשבות בטיעונים לעונש. בשלב זה לשופט שיקול דעת נרחב ויכולת להתאים את העונש לנאשם.

ערעור

בישראל גם התביעה וגם ההגנה רשאים לערער עד 45 ימים מפסק הדין. בערעור תדון ערכאה אחת גבוהה יותר מאשר הערכאה שדנה במשפט, ערעורים מהשלום יועברו למחוזי ומהמחוזי יועברו לעליון. על הערעור קיימות מגבלות שונות, למשל: לא ניתן להגיש בערעור ראיות חדשות. ערעור יכול להוביל לזיכוי או להקלה בענישה אך גם להחמרתה.

קבלת ייעוץ וייצוג על ידי משרד עורכי דין פלילי יכולות להשפיע בצורה משמעותית על כל ההליך והתוצאות שלו.