חקירה באזהרה

חקירה באזהרה, או בשמה הנוסף – חקירה תחת אזהרה.  חקירה זו נפתחת לאחר הגשת תלונה בתחנת המשטרה. לדוגמה: תלונה על עבירת מין. לאחר הגשת התלונה, המשטרה מזמנת את החשוד שלגביו התלונה נמסרה לחקירה פלילית. יש לציין כי לא בכל מקרה שמוגשת תלונה במשטרה, יוזמן אותו אדם שנגדו הוגשה התלונה לחקירה. לאחר פתיחת התיק יעבור על פרטיו קצין משטרה ועל פי שיקול דעתו יחליט אם יש לזמן את מי שנגדו הוגשה התלונה לחקירה באזהרה.

הבדלים – חקירה תחת אזהרה אל מול עדות פתוחה

  חקירה תחת אזהרה – חשוד עדות פתוחה – עד
מעמד חשוד עד
זכויות · זכות שתיקה מוחלטת.

·זכות לייצוג על ידי עורך דין.

· ייצוג ציבורי – במידה שידם אינה משגת לעורך דין פרטי.

· זמן חקירה – במקרה אחד בית המשפט קבע שחקירה שנמשכה כ-13 שעות היא חקירה ארוכה מדי ולא תקינה. במקרה אחר בית המשפט קבע שחקירה שנמשכה כ-17 שעות היא תקינה.

·        זמן עיכוב – 3 שעות. ואולם בעיכוב הקשור למספר רב של מעורבים, רשאי הקצין הממונה להאריך את משך העיכוב לפרק זמן נוסף שלא יעלה על שלוש שעות נוספות, מנימוקים שיירשמו.

· חיסיון מפני הפללה עצמית – זכות שתיקה ביחס לשאלות שעשויות להפלילו.

· זמן חקירה – לא מוגבל בזמן.

· זמן עיכוב – 3 שעות. ואולם בעיכוב הקשור למספר רב של מעורבים, רשאי הקצין הממונה להאריך את משך העיכוב לפרק זמן נוסף שלא יעלה על שלוש שעות נוספות, מנימוקים שיירשמו.

 

 

מימוש הזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית במהלך חקירת המשטרה אינו מותנה בקביעת מעמדו הפורמאלי של הנחקר, כעד או כחשוד. המבחן הוא מהותי ומתמקד בשאלה אם בתשובות שהנחקר נדרש לתת יש כדי להעמידו בסיכון ממשי שיואשם בפלילים, שאז אין הוא חייב להשיב לשאלות חוקריו. כאשר משתנה מעמדו של מי שנחקר על-ידי המשטרה והוא הופך מעֵד לחשוד בביצוע עבירה, קמה לו זכות רחבה עוד יותר – לשתוק בחקירתו בלי לומר דבר אף ביחס לשאלות שאילו היה עֵד היה מחויב על-פי החוק להשיב עליהן. כאשר הנחקר לא הוזהר פורמאלית כי הוא נחשד בביצוע עבירה, הוא רשאי לממש את זכות השתיקה אם המשטרה העמידה בפניו מצג שלפיו היא חושדת בו כי ביצע עבירה. מצג זה של המשטרה שולל את הפליליות הטמונה בסירובו של הנחקר להשיב לשאלותיה בנסיבות אלו אף אם יתברר בדיעבד כי הנחקר היה במעמד של עד.

לסיכומו של דבר: לעד יש את זכות החיסיון מפני הפללה עצמית בלבד. כאשר אדם מגיע לתחנת המשטרה כחשוד, השוטר באופן אוטומטי צריך לומר לו שהוא זכאי לשתוק בחקירה ולא לשתף כלל פעולה ושיש לו את הזכות לייצוג. לעומת זאת, כאשר אדם מגיע לתחנת המשטרה כעד, יש לו רק את הזכות החיסיון מפני הפללה עצמית. דהיינו, זכותו לשתוק ביחס לשאלות שעשויות להפלילו. על כל פנים, מומלץ לקבל ייעוץ לפני חקירה במשטרה על מנת להימנע מבעיות אפשריות בהמשך.

סיום החקירה

לאחר סיום החקירה ישנן מספר אופציות אפשריות: שחרור החשוד. שחרור בתנאים מגבילים כגון איסור יצירת קשר עם המתלונן והמעורבים האחרים בתיק ומעצר בית או מעצר החשוד והבאתו בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-24 שעות, בפני שופט.

לאחר סיום חקירה באזהרה כדאי ורצוי ביותר להיוועץ בעורך דין פלילי. סיום החקירה לא מצביעה על סיום הפרשה ואף ייתכן שאותו אדם יוזמן שוב לחקירה ואף לעימות.  גם בסיטואציה בה זו אכן חקירה ראשונה ואחרונה, רצוי להיוועץ במהירות עם עו"ד פלילי. זאת מכיוון שעו"ד יכול להכווין את האדם במסירת מסמכים ומידע גם לאחר החקירה. כמו כן, חשוב למסור את תוכנה המדויק של החקירה לעו"ד כגון: מסמכים או ממצאים שהחוקר בחקירה ביקש את התייחסותכם אליהם, שאלות לגבי עדים או מי כאלה ואחרים ועוד. מידע שכזה יוכל לעזור לעו"ד להבין אילו ראיות יש בידי המשטרה, לאיזה כיוון החקירה הולכת, אילו ראיות המשטרה מתכוונת לצרף לתיק על ידי השגתן ועוד. באופן זה יינתן מענה איכותי ללקוח.

פעולות חקירה

דרכי החקירה יכולות להיות שונות ומגוונות, גלויות וסמויות כגון: האזנות סתר, מדובבים, מעקבים, עיכובים, מעצרים, חיפושים, תצפיות, מודיעין, תשאול וחקירת עדים או חשודים.

אמצעים מותרים:

  • חוקרי משטרה רשאים לשקר ולטעון בפני החשוד בעל-פה כי יש ראיות להוכחת אשמתו.
  • חוקרי משטרה רשאים לשקר לגבי המצב המשפטי.

אמצעים פסולים:

  • כאשר חוקר אומר בחקירה לחשוד שיודה ויאשימו אותו בעבירה שדינה פחותה. למשל: בהריגה ולא ברצח.
  • אסור לזייף מסמכים (בדיקות מעבדה), אך כן מותר לשקר לגביהם.
  • הפעלת לחץ פסיכולוגי ("המונולוג הסוגסטיבי").

לסיכום

אין להקל ראש כאשר זומנת לחקירת משטרה. מסירת גרסה למשטרה ללא היוועצות מוקדמת עם עו"ד פלילי מומחה ומיומן עלולה לחרוץ גורל. משרד עורכי דין פלילי מקצועי ומנוסה יכול לצפות את התרחשות הדברים כמה צעדים קדימה ולמזער נזקים.

אהבת? שתף עם חבריך
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
מי שקרא את הכתבה הזו התעניין גם בנושאים:

כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך

  • משפט פלילי ·

מהי התערטלות בציבור?

.
התערטלות בציבור היא תופעה מורכבת בעלת השלכות חברתיות, משפטיות ופסיכולוגיות. מעשה זה, הכולל חשיפת איברי גוף מוצנעים במרחב הציבורי, מעורר לרוב תגובות שליליות ועלול להוביל לעימות עם החוק. בישראל זוהי…
אי הפללה בעבירות סמים
  • משפט פלילי ·

אי הפללה בעבירות סמים

.
בתחילת שנת 2019, נכנסה לתוקף הרפורמה של השר לביטחון פנים באותה תקופה, גלעד ארדן, לגבי מדיוניות אי הפללה בשימוש עצמי של סמים בארץ. בשנת 2020 עברה בכנסת בקריאה טרומית הצעת…
  • משפט פלילי ·

מהי פשיעה חמורה?

.
פשיעה חמורה היא נושא מרכזי בשיח הציבורי והמשפטי, אך למרות זאת אין הגדרה חד-משמעית למונח זה. קיימת מחלוקת ציבורית ומשפטית נרחבת באשר לקריטריונים להגדרת חומרת העבירה, מדרג חומרתן של עבירות…

לייעוץ ראשוני חייגו עכשיו: 054-7713271

או השאירו פרטים לקבלת שיחה חוזרת:

הצלחות המשרד

חמישה צעירים כבני 30, כולם בעלי עבר פלילי עשיר, נהגו בחודשים האחרונים לפרוץ בצורה מתוחכמת לביתם של תושבי אזור ראשון לציון. על פי החשד, החמישה נהגו לשכפל את מפתחות הבתים בשיטה שזכתה לכינוי "שיטת הפלסטלינה" ובאמצעותה רוקנו מספר רב של דירות באזור מרכז הארץ. כל הפרטים
השבוע האריך בית המשפט את מעצרם של החמישה עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם בנימוק שהם בעלי עבר פלילי בתחום עבירות הרכוש ואם ישוחררו יחזרו לפרוץ לדירות, אך עו"ד עומרי שטרן, שייצג את אחד מראשי הכנופיה שביצע את הפריצות לדבריו על מנת לממן את חובות ההימורים שצבר, הצליח לשכנע את בית המשפט לשחרר את מרשו למעצר בית, בזמן שארבעת חבריו נותרו במעצר.

לייעוץ ראשוני השאירו פרטים לקבלת שיחה חוזרת

דילוג לתוכן