הריבוי ההולך וגובר של עבירות מין ברשת האינטרנט, יחד עם ההכרה בנזק המשמעותי שהן גורמות לנפגעיהן, הניעו את מערכת המשפט בישראל לאמץ עמדה מחמירה יותר כלפי הנאשמים בביצוען בשנים האחרונות. במאמר הבא נדון בהרחבה בעבירות מין ברשת שהפכו למכת מדינה זה מכבר והמשמעויות המשפטיות של החמרה מגמת הענישה כנגד הנאשמים בעבירות אלו.
מהן עבירות מין ברשת?
עבירות מין ברשת הן מושג רחב המאגד תחתיו מגוון סוגים של פעולות בלתי חוקיות, הכוללות ניצול מיני, הטרדה מינית, התעללות מינית ופעולות מיניות נוספות הנעשות באמצעות פלטפורמות דיגיטליות.
מבצעי עבירות אלו מנצלים את האנונימיות המקוונת כדי להפיץ חומרים פורנוגרפיים, לרבות פורנוגרפיית קטינים, לבצע מעשים מגונים לעיני אנשים אחרים, לפגוע בצנעתם ופרטיותם של זולתם, לשכנע קורבנות תמימים להיפגש עמם בעולם האמיתי ושאר פעולות בלתי חוקיות בעלות אופי מיני או הקשר מיני. העבריינים משתמשים באינטרנט כדי לנצל ולפגוע באנשים, ואף למטרות נקמה ועשיית כסף "קל" באמצעות סחיטה באיומים, כפי שמעידה פרשה שהתפרסמה לאחרונה, שבה הופץ סרטון אינטימי של איש העסקים עמוס לוזון, שצולם בחשאי בביתו בידי אדם שהשתמש בתיעוד כדי לסחוט אותו באיומים לשלם לו.
על הפצת תמונות וסרטונים פרטיים כאקט רווח של הטרדה מינית ברשת
פעולת הפצת תמונות אינטימיות ברשת ללא הסכמה, התפתחה לצורה נפוצה להחריד של הטרדה מינית במרחב הקיברנטי שהשפעותיה חורגות בהרבה מעבר למרחב המקוון. בשל כך, בשנת 2014, הנוף המשפטי עבר שינויים כדי להילחם בהטרדה מינית ברשת, תוך הגדרה מחדש של הפצה, פרסום או שיתוף של תמונות, סרטונים או הקלטות מיניות ללא הסכמת האדם המתועד בהם, כאקט של הטרדה מינית. זו הייתה חריגה מהנורמה הקודמת שבה פעולות כאלה נתפסו בעיקר כהפרת פרטיות.
כך למשל, השנה נתן בית משפט השלום פסק דין נגד מאור ואורן עוזיאל וקבע שהם אשמים בריבוי עבירות ובהן הטרדה מינית. האחים עוזיאל השתמשו באפליקציית Telegram לניהול חשבונות שונים הכוללים קבוצות ובוטים המיועדים להפצת תוכן מפורש המציג נערות ונשים ישראליות העוסקות באקטים מיניים או כאלו המדגישים את המיניות שלהן. האחים הודו שהקבוצות שלהם צברו למעלה מ-6,500 משתמשים עד למועד מעצרם, מה שהביא להפצה של כ-7,000 תמונות וסרטונים בעלי אופי מיני מפורש. יתר על כן, הם התוודו כי הפיצו גם שמות ומידע אישי נוסף של הנשים שתועדו בצילומים הללו, תוך חשיפה מכוונת של זהותן.
בשל אופי החמור של מעשיהם, הטיל בית המשפט על אורן עוזיאל עונש של 31 חודשי מאסר בפועל בצירוף עונשים נלווים, וגזר על מאור עוזיאל 9 חודשי עבודות שירות, לצד עונשים נלווים.
על ההחמרה בעמדת מערכת המשפט בישראל כנגד נאשמים בעבירות מין ברשת
לפני כשלוש שנים דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור מצד צעיר המנסה להתחמק מהרשעה בעבירות מין באינטרנט. עבירות אלו בוצעו במהלך נעוריו של הנאשם כשעוד היה קטין מבחינת החוק. אף על פי כן, בחר בית המשפט העליון לדחות את בקשת הערעור שהצעיר הגיש, בטענה כי עבירות מין ברשת הפכו למכת מדינה של ממש בשנים האחרונות, ובמיוחד אלה המכוונות לקטינים, מה שהופך את המגמה לתופעה חברתית שצריכה להדאיג את כולנו וככזו, יש לפעול לעקירתה מן השורש.
גישה זו אינה ייחודית לתיק הנ"ל בלבד, אלא מבטאת למעשה, חלק ממגמה פסיקתית רווחת בשנים האחרונות, אותה בתי המשפט בארץ אימצו כחלק מהטיפול המשפטי ההרתעתי הננקט כנגד נאשמים בעבירות מין ברשת האינטרנט. שאיפת מערכת המשפט ליצור רתיעה בציבור הרחב מביצוע עבירות מין ברשת, נובעת בין היתר מן הקלות הבלתי נסבלת שבביצוען של עבירות אלו, תחת מעטה האנונימיות שהמרחב הקיברנטי מציע ובהתחשב בפגיעה הבלתי מידתית של עבירות אלו בפרטיות ובצנעת הנפגעים מהן.
בראי המשפט, פוטנציאל ריבוי הקורבנות של עברייני מין באינטרנט לצד הסיכון הנמוך לתפיסתם, הופכים את עבירות המין ברשת לתופעה מסוכנת לא פחות מעבירות מין בעולם האמיתי, ובמקרים מסוימים – אף יותר. לפיכך, בוחרים שופטים רבים בתיקי עבירות מין ברשת, שלא לתת משקל רב אם בכלל, לנסיבות הפרטניות של מבצע העבירה ולפוטנציאל השיקום שלו, אלא לפעול למיצוי הדין עם הנאשם, משיקולי הרתעה.
במקרה של אותו צעיר שהגיש בקשת ערעור לבית המשפט, אותו הזכרנו קודם לכן, מדובר היה בבחור יליד שנת 2001, שהועמד לדין בגין 4 עבירות מין שביצע במרחב הדיגיטלי כשהיה בן 15. הצעיר שהציג את עצמו בתוכנת המסרים המקוונת Skype בפני כמה נערים קטינים, בתור נערה בגיל 14, קיים איתם תכתובות בעלות אופי מיני, ואף ביקש מחלקם לשלוח לו תמונות עירום של עצמם ומהאחרים – לבצע מעשים מיניים מולו. לאור חומרת המעשים וגילם הצעיר של הנפגעים, בית המשפט לא ייחס חשיבות לכך שהנאשם היה קטין בעת ביצוע העבירות או לעובדה שהגשת כתב האישום בוצעה בעיכוב של 24 חודשים מביצוע העבירות בפועל. גם לטיפולים הממושכים שלטענתו עבר, לא ניתן משקל בבית המשפט שדן בתיק, אשר פסק כי הימנעות מהרשעה בהתחשב בחומרת מעשיו, אינה ריאלית.
לסיכום
המקרים שסקרנו לעיל, לצד רבים ואחרים, ממחישים שבית המשפט אינו רואה עוד בפגיעות מיניות המתנהלות דרך האינטרנט, כעבירות מינוריות בלבד המתרחשות במרחבים מבודדים או בשולי החברה. נהפוך הוא: הפוטנציאל המסוכן הגלום במרחב הקיברנטי ככר פורה לפעילות פלילית, בדגש על עבירות מין חמורות, אינו נעלם מעיניה של מערכת המשפט בישראל ובהתאם לכך – גם חומרת הענישה כנגד עברייני מין באינטרנט, נמצאת במגמת הסלמה. לפיכך, כל אדם הנחשד או נאשם בעבירות מין באינטרנט, זקוק לייצוג משפטי ברמה הגבוהה ביותר מטעם עורך דין פלילי, ויפה שעה אחת קודם.
לייעוץ פרטני ודיסקרטי בתיקי עבירות מין ברשת, פנו כעת אל משרד עורכי דין פלילי עומרי שטרן.
