מתוך דו"ח מבקר המדינה שפורסם בחודש שעבר.
רובם המוחלט של העצורים משוחררים מן המעצר עוד לפני כתב האישום.
לכל עצור ולכל חשוד עומדות זכויות ותפקיד הסניגור הפלילי לדאוג שזכויות אלו לא יופקרו.
כפי שניתן להבין בברור מן התרשים – לא פעם עוצרת המשטרה את האדם הלא נכון!
התפקיד שלנו הוא לגרום למשטרה להבין שמדובר באדם הלא נכון.
כל מילה שתאמרו מרגע שנתקלתם בשוטרים תכנס לתיק החקירה ובהמשך תהפוך לתיק בית המשפט ואין דרך להעלים אותה, לכן דעו את זכותכם הראשונה במעלה והיא להיוועץ בעורך דין פלילי תיכף ומיד, דרשו את זכות זאת ותאפשרו לנו להיות לצדכם ולעזרתכם.
השבוע התפרסם דוח מבקר המדינה הנכנס (החל מיולי 2019) מתניהו אלנגלמן הנוגע למעצרים פליליים במדינה.
דוח יסודי ומעמיק אך יחד עם זאת גם מעציב ומכעיס, בדוח נכתבו דברים שאני וחבריי הסניגורים ידענו וטענו אין ספור פעמים וברוב הפעמים התשובות שקיבלנו היו שטחיות ולא מכבדות.
נראה שגם בשנת 2020 במדינת ישראל, זכויות חשודים ועצורים נרמסות באופן חסר תקדים.
והגרוע מכל, האצבע קלה על ההדק, בקשות מעצר מוגשות לבית המשפט, כמעט ללא שיקול דעת כאילו היה חותמת גומי.
עוד גושפנקא לחשיבות המקצוע שלי ושל חבריי הסניגורים.
"בשנים 2016-2018 174 אלף מעצרים, כאשר רק 16% מתוך העצורים שוחררו לפני שהובאו בפני שופט.
בשנת 2018 הובאו בפני כל שופט מעצרים 21 עצורים ביום, בממוצע. הנתונים מראים עוד כי ב-35% מתיקי המעצרים, הגישה המדינה בקשת מעצר עד תום ההליכים.
בשנים 2016-2018 נמצא כי 66% מתוך 67 אלף בקשות למינוי סנגור הועברו לסנגוריה הציבורית לאחר שהעצור כבר נחקר.
המבקר מצא כי יש פער של 4,000 מקומות כליאה בין המצב הקיים למצב הדרוש על מנת לעמוד בתקן הכליאה שקבע בג"ץ – 4.5 מ"ר לכלוא.
מצא המבקר ליקויים בליווי העצירים לבתי המשפט על יחידת נחשון: הנסיעות ארוכות מאוד, ומרחק של כמה עשרות קילומטרים נעשה ביממה שלמה ונסיעות של כ-200 ק"מ נמשכות אפילו שלושה-ארבעה ימים וכוללות שהייה בדרך במתקני כליאה זמניים – וכל זאת על מנת להגיע לדיון שמשכו הממוצע שבע דקות בלבד. עוד הוא ציין כי ב-12 מתוך 22 בתי משפט כלואים עצירים הממתינים לדיון בעניינים בצפיפות של פחות ממ"ר אחד לעצור – וכי המצב חמור במיוחד בבית משפט השלום בירושלים ובבתי המשפט בתל אביב."
