ערעור פלילי

זכות הערעור הינה זכות יסוד בסיסית עפ"י הפרוצידורה המשפטית הנהוגה במדינת ישראל וזאת במטרה להביא להבטחת ההגינות, הסבירות המירבית וצדקת ההליך המשפטי באופן הראוי ביותר.

במסגרת הערעור, רשאי המערער לבקש מבית המשפט לבטל את פסק הדין של בית המשפט ולזכות אותו מכל אשמה. מטרת הזכות לערעור הינה לאפשר לנאשם או לכל צד בהליך המשפטי  אשר חש "נפגע" מההכרעה השיפוטית שנפסקה לעשות שימוש בזכות  העומדת מולו, הרי היא הזכות לערער ולהעמיד את ההכרעה לבחינה נוספת, ולהתייחסות וביקורת של ערכאה שיפוטית במשלב גבוה יותר.

ערעור פלילי יוגש באמצעות הודעת  מנומקת ומפורטת היטב לבית המשפט שלפניו עתיד להישמע הערעור. הגשת בקשת ערעור ללא פירוט מוסבר וברור, אשר אינה מנומקת כהלכה עשויה להוביל לדחיית הערעור.

ברוב רובם של המקרים יתקיים הדיון בערעור בפני הרכב של שלושה שופטים, להוציא מקרים חריגים, כמו גם ערעורים בתיקי תעבורה.

 

הגשת ערעור פלילי:

במשפט הפלילי, לכל נאשם אשר הורשע, מוקנית זכות הערעור על פסק דין אשר הביא להרשעתו. סעיף 199 לחוק סדר הדין הפלילי קובע:

התקופה להגשת הערעור הינה ארבעים וחמישה ימים מיום מתן פסק הדין, ואם ניתנה הכרעת הדין ללא נימוקים – מיום מתן הנימוקים; היתה דרושה רשות לערער, תוגש בקשת הרשות תוך אותה תקופה, והודעת הערעור תוגש תוך שלושים ימים מיום מתן הרשות."

כאשר מדובר בערעור בזכות, נאשם בפלילים רשאי לערער על פסק דין שניתן לגביו על ידי הערכאה הראשונה (בית המשפט הראשון שדן בעניינו), תוך 45 יום.  במידה ומדובר בערעור ברשות, יש להגיש בקשת רשות ערעור פלילי (רע"פ) תוך 45 ימים, ובמידה ותינתן הרשות לערער יוגשו נימוקי הערעור תוך 30 ימים נוספים. הערעור יוגש תמיד לבית המשפט אשר הינו ערכאה אחת מעל בית המשפט אשר הכריע ופסק בהכרעה הראשונה באותו מחוז. כלומר: באם ניתן פסק דין בבית משפט השלום- כערכאה ראשונה, יוגש הערעור הפלילי בעניינו לבית המשפט המחוזי. פסק דין אשר הוכרע בבית המשפט המחוזי- כערכאה ראשונה, יוגש הערעור הפלילי בנוגע אליו לבית המשפט העליון. ערכאת הערעור היושבת בדין אינה דנה בתיק או באשמה ולרוב היא לא מתערבת בממצאי מהימנות, אלא עוסקת בבירור השאלה ובסוגיה- האם בעת שניתנה ההכרעה של הערכאה הראשונה נפלה טעות משמעותית, אשר במהותה הביאה לעיוות הדין, או לפגיעה בזכויותיו של המורשע בדין ומצדיקה התערבות נוספת של בית המשפט בהכרעתה של הערכאה המשפטית שקדמה לה.

 

ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין:

כאשר מדובר בערעור פלילי מומלץ להסתייע בעורך דין פלילי המייצג בתחום ובקיא בהליכי הערעור הפלילי בו הוא רשאי לבקש ולערער הן על הכרעת הדין – הרי היא שאלת קיום האשמה עצמה, והן על גזר הדין  כלומר העונש או חומרתו, אשר נפסקו ונגזרו על הנאשם אותו הוא מייצג. עורך הדין הפלילי יחפש פגם אשר יוביל להחלטה שונה, ובבואו לערער בהסתמך על תקדימים ודוגמאות, יגרום לבית המשפט לשקול בשנית את ההחלטה אשר ניתנה בערכאה הקודמת כנגד מרשו. ניתן לערער על אחד מהם או על שניהם גם יחד.

נאשם  אשר עתר לסיום ההליך נגדו בפני הערכאה הראשונה בעניינו בדרישה לאי הרשעה, או עתר לביטול הרשעתו, אך בסופו של יום הורשע, רשאי במסגרת ערעור על פסק הדין לערער על החלטת הערכאה הראשונה ולהביא לביטול הרשעתו!!

חשוב לציין, כי הכלל ביחס לנאשם שהורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון הינו כי לא יוכל אותו אדם לבקש לערער על הרשעתו או על העונש שנגזר עליו. במקרים מועטים, מיוחדים וחריגים באופן ממשי, רשאי בית המשפט בשלב הערעור לאפשר ולהתיר למערער לחזור בו מהודאתו באשמה או מהסכמתו לעונש.

נאשם  אשר בסופו של התהליך המשפטי זוכה מ"חמת הספק" – לא תיזקף לפניו זכות הערעור והוא אינו יכול לערער על כך שלא זוכה לחלוטין.

חשוב לציין כי זכות הערעור היא  אינה זכות הנתונה לצד אחד, או לנאשם בלבד וכי מנגד גם לתביעה עומדת וקיימת הזכות לערער.

 

ערעור על החלטת ביניים בהליך פלילי:

במסגרת ההליך הפלילי לא ניתן לערער על החלטות ביניים של בית המשפט, אלא אם כן קיימת הוראה מפורשת בחוק. לאור זאת, נאשם אשר ברצונו לערער על החלטת ביניים הקשורה בעניינו, ייאלץ להמתין לסיום המשפט ולערער על החלטת הביניים במסגרת הערעור על פסק הדין כולו בסופו של ההליך.

הדבר מיוחד לתחום הפלילי מאחר ובמשפט האזרחי ניתן לערער על החלטות ביניים, ברוב המקרים, לאחר קבלת רשות לכך. דחיית טענות המוגדרות מתחום- "החלטות ביניים", סביר כי תהא להן השפעה ניכרת ,אף מהותית ביותר על דרך ההתנהלות במשפט ויתרה מכך, הדבר עלול להוביל לכדי "פגיעה אנושה וצורבת", לנאשם בשל ההשלכות על התוצאה הסופית של המשפט – פסק הדין כמו גם גזר הדין.
הערעור על החלטת הביניים ברוב המקרים במסגרת הערעור על פסק הדין המרשיע הינו חסר תועלת, אף חסר משמעות והינו מאוחר וחסר השפעה בשלב זה ובמועד שלאחר ההרשעה. שהרי גם אם יתקבלו הטענות לגופן, הן יהיו חסרות השפעה אמיתית, אף דלות ביחס לתוצאה הסופית של פסק הדין או גזר הדין במשפט.

בבואו של נאשם בדין לערער על פסק הדין- האשמה ,או גזר הדין- חומרת העונש אשר נפסקו נגדו, מומלץ לו להיות מיוצג על ידי עורך דין פלילי אשר ישכנע את בית המשפט לשקול בשנית את ההחלטה אשר ניתנה כנגדו. הבחירה במשרד עורכי דין פלילי מתאים הינה הרת גורל ביחס לגורלו של הנאשם הואיל והמלאכה בערעור הינה קשה שבעתיים, בבואו של עורך הדין הפלילי לשכנע את בית המשפט להפוך או לבטל או לשנות החלטה הנוגעת להכרעת הדין או לחומרת העונש שהוטלו על מרשו בערכאה נמוכה יותר.

 

אהבת? שתף עם חבריך
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
מי שקרא את הכתבה הזו התעניין גם בנושאים:

תחומים נוספים שאולי יעניינו אותך

מחיקת רישום פלילי

.
כל מעשה פלילי עלול להסתיים ברישום פלילי. לא זאת אף זאת, אלא שגם כאלו שהיו מעורבים באירוע פלילי בו לא היה להם חלק מוכח, יכולים לגלות כעבור תקופה כי יש…

שחרור ממעצר וביטול תנאים מגבילים

.
מעצר חשוד לצורך חקירה: מעצר שולל את זכותו הבסיסית של אדם לחופש ולחירותו, בשל כך בית המשפט מורה על מעצר רק כאשר אין חלופה אחרת. חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה…

ייעוץ לפני חקירה במשטרה

.
ייעוץ לפני חקירה במשטרה   חקירה משטרתית חקירה בתחנת המשטרה זאת אינה חוויה פשוטה וברוב המקרים היא מלווה בחששות וברגשות פחד, ולמרות זאת, התופעה של חקירה במשטרה היא תופעה שכיחה.…

סגירת תיק פלילי

.
סגירת תיק פלילי הינה הליך מנהלי, הננקט במסגרת חקירה משטרתית בעניין חשד לביצוע עבירה פלילית. סגירת תיק פלילי משמעותה הפסקת החקירה בחשד לביצוע העבירה וזאת מבלי להעמיד את החשוד לדין…

סגירת תיק בהסדר מותנה

.
חוק סדר הדין הפלילי מאפשר לרשויות התביעה במדינת ישראל החל ממאי 2013 להימנע מהגשת כתב אישום נגד אדם החשוד בביצוע עבירה ולסגור את התיק בעניינו, זאת באם יודה בביצוע העבירות…

שימוע לפני הגשת כתב אישום

.
זכות שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום הינה הזדמנות פז אמיתית אחת ואחרונה לשכנע את התביעה שלא להגיש כתב אישום כנגד החשוד בביצוע מעשה פלילי ולהימנע מהעמדתו לדין. זוהי למעשה זכות…

כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך

המלצות להערכות למחאה מאורגנת
  • כללי ·

המלצות כיצד להערך למחאה מאורגנת

.
בשבועות האחרונים לאור המשבר העמוק שיצרה ההתמודדות עם נגיף הקורונה והחלטות הממשלה על סגירת עסקים רבים קמו להן מספר רב של מחאות מאורגנות יותר ופחות. במהלך ההפגנות נעצרו עשרות מפגינים,…
חיפוש בלתי חוקי מהו?
  • משפט פלילי ·

חיפוש בלתי חוקי מהו?

.
לפי חוק סדר הדין הפלילי חיפוש ניתן לערוך על אדם וברכושו רק כאשר ישנו "יסוד סביר לחשד" שנעברה עבירה. רוב הציבור סבור כי אם שוטר ניגש בבקשה לבצע חיפוש באופן…
  • משפט פלילי ·

מהו הסדר טיעון?

.
בתי המשפט בישראל עמוסים, אין בכל חדש, מצוקת כוח האדם במערכת המשפט עם העובדה שבישראל ישנם ריבוי תביעות מאלצות את המערכת המשפטית למצא פתרונות להקלת העומס על המערכת, הסדר טיעון…

לייעוץ ראשוני חייגו עכשיו: 054-7713271

או השאירו פרטים לקבלת שיחה חוזרת:

הצלחות המשרד

חמישה צעירים כבני 30, כולם בעלי עבר פלילי עשיר, נהגו בחודשים האחרונים לפרוץ בצורה מתוחכמת לביתם של תושבי אזור ראשון לציון. על פי החשד, החמישה נהגו לשכפל את מפתחות הבתים בשיטה שזכתה לכינוי "שיטת הפלסטלינה" ובאמצעותה רוקנו מספר רב של דירות באזור מרכז הארץ. כל הפרטים
השבוע האריך בית המשפט את מעצרם של החמישה עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם בנימוק שהם בעלי עבר פלילי בתחום עבירות הרכוש ואם ישוחררו יחזרו לפרוץ לדירות, אך עו"ד עומרי שטרן, שייצג את אחד מראשי הכנופיה שביצע את הפריצות לדבריו על מנת לממן את חובות ההימורים שצבר, הצליח לשכנע את בית המשפט לשחרר את מרשו למעצר בית, בזמן שארבעת חבריו נותרו במעצר.

לייעוץ ראשוני השאירו פרטים לקבלת שיחה חוזרת

דילוג לתוכן