ועדת שחרורים לאסירים

שחרור מוקדם או שחרור על תנאי הינו הליך של שחרור אדם המרצה עונש מאסר בבית הסוהר בטרם שתמה תקופת המאסר אשר נגזרה עליו. עיקר הכוונה בהנהגת אפשרות זו הינה גרימה והשגה של התנהגות טובה וראויה של האסיר במהלך ריצוי המאסר בפועל על ידי כך שמאפשרים לו שחרור מוקדם במידה ויתנהג כנדרש.

בשונה ממתן חנינה אשר בגינה אין תנאי שחל לאחר שחרורו של האסיר, שחרור מוקדם על תנאי מותנה בהתנהלות ובהתנהגות תקינה של האסיר לאחר ששוחרר – במהלך תקופת התנאי, היה ולא עמד בתנאי זה הוא יוחזר לבית הכלא להמשך ריצוי תקופת המאסר שנותרה.

מתי אפשר להגיש בקשה לוועדת שחרורים?

כשישה חודשים לפני סיום התקופה בה ריצה כשני שלישים מתקופת המאסר שנגזרה על האסיר, על צוות בית הסוהר להודיע לו על הזכות העומדת לו לפנות בבקשה לועדת השחרורים. על האסיר או עורך דין מטעמו להגיש "טופס בקשת אסיר לדיון בפני ועדת השחרור" הבקשה תוגש ליועץ מ"הרשות לשיקום האסיר", או לעו"ס בית הכלא בו הוא מרצה את עונשו.

הבחירה בעורך דין פלילי מומחה, מקצועי ובעל נסיון בתחום ועדות השחרור בשלב הזה הינה מהותית ומשמעותית בהחלט! ביחס לסיכויי שחרורו של האסיר בניכוי שליש מתקופת המאסר שנגזרה עליו.

לאחר שייקבע מועד לדיון תישלח הבקשה לגורמים הרלוונטיים, להכנת חוות דעת ותכנית ביחס לשיקומו של האסיר מהרשות לשיקום האסיר. מועד הדיון הראשון ייקבע לשלושים יום לפחות לפני תום ריצוי תקופה של שני שלישים מתקופת המאסר בפועל.

מהי ועדת שחרורים:

  • ועדת השחרורים הינה הגוף המחליט בעניין שחרור של אסירים ממאסר על תנאי או שחרור של אסיר בשל סיבות רפואיות. ועדות השחרורים פועלות מכוח חוק שחרור על תנאי ממאסר התשס"א 2001, בתוקף מיום 1/1/2002.
  • כל ועדה מורכבת מארבעה חברים, שופט, נציגי ציבור וקצין שב"ס, כאשר ההרכב הפנימי משתנה בהתאם לסוג הוועדה.

 

סעיף 3 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001 קובע:

"אסיר, למעט אסיר עולם, הנושא עונש מאסר לתקופה העולה על שישה חודשים, שנשא לפחות שני שליש מתקופת המאסר שנגזרו עליו לרצות, רשאית ועדת השחרורים, לבקשתו, לשחררו על תנאי מנשיאת יתרת תקופת המאסר; ואולם לא תשחרר ועדת השחרורים אסיר כאמור, אלא אם כן שוכנעה כי האסיר ראוי לשחרור וכי שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור."

בדיון ביחס לשחרור מוקדם של אדם שנשפט ומרצה עונש מאסר, תידון הועדה על קיזוז שליש מתקופת העונש שנגזר עליו.

תפקידה של ועדת השחרורים להחליט האם ניתן לשחרר את האסיר על תנאי, תוך שהיא לוקחת בחשבון ושוקלת את נסיבות העבירה שנעברה ומידת חומרתה, הרשעותיו הקודמות של האסיר, מידת מסוכנותו ביחס לשלום הציבור או נפגע העבירה, סיכוייו של האסיר להשתקם, התנהגותו במהלך המאסר וחומרים נוספים ביחס למקרה הספציפי.
ועדות השחרורים מטפלות בתיקי אסירי עולם, ועדות מיוחדות וועדות הקוצבות את העונש שנגזר. כמו כן, הן עומדות בקשר עם גופים חיצוניים רלוונטיים- מחלקת החנינות של משרד המשפטים, שירות בתי הסוהר- קציני השחרורים ועו"סים במחוזות השונים, הסנגוריה הציבורית, עורכי דין וסנגורים פרטיים, הרשות לשיקום האסיר, לשכת נשיא המדינה, הפרקליטות הצבאית – ביחס לאסירים ביטחוניים, משטרת ישראל, משרד הרווחה, משרד הבריאות, מרכז בריאות הנפש, ועדת אלימות במשפחה וגופים נוספים במטרה לבחון כל מקרה ועניין לגופו.

ועדות השחרורים מתחלקות ל-3 קבוצות:

  • ועדה רגילה – הדנה בבקשה לשחרור מוקדם של האסיר ובקיזוז שליש מתקופת המאסר שנגזרה עליו, בסמוך לריצוי שני-שליש מתקופת מאסרו.
  • ועדה מיוחדת – הדנה בבקשה לשחרור מוקדם של אסיר עולם או אסיר המרצה 25 שנים ומעלה, בסמוך לריצוי שני-שליש מתקופת המאסר.
  • ועדת קציבה – הדנה בבקשת אסיר אשר נידון למאסר עולם, וממליצה בפני כבוד נשיא המדינה לקצוב את עונשו.

 

חברי וועדת שחרורים:

חברי ועדת השחרורים מתמנים לתקופה של שנתיים וניתן למנותם לתקופות נוספות של שנתיים כל אחת.

הרכב חברי הוועדה:

ועדה רגילה:

4 חברים- יושב ראש הועדה שהינו שופט בבית משפט השלום, אשר מונה על ידי שר המשפטים ובהסכמת נשיא בית המשפט העליון ,שני חברי ועדה- נציגי ציבור, אשר לכל אחד מהם לפחות חמש שנות ניסיון עבודה באחד מהתחומים הבאים: עבודה סוציאלית, קרימינולוגיה, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה או חינוך- המדובר באיש חינוך בכיר אשר הינו בעל ניסיון מעשי בחינוך ובהשכלה אקדמית, אשר מינויים נעשה על ידי שר המשפטים. קצין שירות בתי הסוהר בדרגת רב כלאי או בדרגה גבוהה יותר, אשר מונה על ידי השר לביטחון הפנים והוא נוכח ומשתתף בדיוני הועדה, אך מבלי שתהא לו זכות הצבעה.

ועדה מיוחדת:

4 חברים -יושב ראש הועדה שהינו שופט בבית משפט מחוזי או עליון, 2 נציגי ציבור(כאמור לעיל)בעלי נסיון של לפחות עשר שנות נסיון בתחום עיסוקם וקצין שב"ס בדרגת רב כלאי ומעלה- ללא זכות הצבעה.

 

ועדת קציבה:

4 חברים- יושב ראש הועדה שהינו שופט בבית משפט מחוזי או עליון, 2 נציגי ציבור (כאמור לעיל)בעלי נסיון של לפחות עשר שנות נסיון בתחום עיסוקם וקצין שב"ס בדרגת רב כלאי ומעלה- ללא זכות הצבעה.

 

ועדות השחרורים מתכנסות ויושבות בבתי הכלא השונים ודיוני המעקב מתנהלים ומתקיימים בבתי המשפט.

  

מקום כינוס ועדות שחרורים:

מחוז: בתי כלא: ועדות מעקב:
צפון מגידו, שיטה, צלמון, דמון, כרמל בית היכל המשפט נצרת
מרכז מעשיהו, אילון השרון בית משפט השלום כפר סבא
דרום קציעות, אלה, אשל בית היכל המשפט באר שבע

 

ועדת שחרורים רשאית להורות על שחרור על תנאי של אסיר מטעמים רפואיים, גם בטרם שהשלים את מלוא תקופת המאסר שנגזרה עליו או שני שלישים ממנה.

הוועדה אינה רשאית להורות של שחרור האסיר אם הוא או בא כוחו-אפוטרופוס מטעמו, לא בחר או הביע את הסכמתו לשחרור.

אסיר זכאי ואף חשוב עד מאוד! שיהיה מיוצג על-ידי עורך דין פלילי פרטי, בעל מומחיות וידע מקצועי בכל הקשור לדיונים בפני הוועדה, הוא רשאי ובהחלט מומלץ לו עד מאוד לקבל ליווי מקצועי ומאוד משמעותי מאת הסנגור מטעמו, אשר ישכנע את חברי הועדה, ילחם ויאבק על זכויותיו. גם לאסיר ניתנת זכות המילה האחרונה לנסות ולשכנע את הועדה בדבר יכולתו לחזור ולנהל חיי שגרה תקינים מחוץ לבית הכלא. הגעה לוועדת השחרורים ללא ייצוג הולם מפחיתה באופן משמעותי את סיכוייו של המבקש להשתחרר ממאסר. הבחירה בעורך דין פלילי אסרטיבי, מיומן, מקצועי ולוחמני הבקיא ברזי המקצוע הינה קריטית, אף גורלית ביחס להמשך חייו של האסיר ושל בני משפחתו הקרובה.

 

 

 

 

 

אהבת? שתף עם חבריך
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
מי שקרא את הכתבה הזו התעניין גם בנושאים:

תחומים נוספים שאולי יעניינו אותך

שחרור ממעצר וביטול תנאים מגבילים

.
מעצר חשוד לצורך חקירה: מעצר שולל את זכותו הבסיסית של אדם לחופש ולחירותו, בשל כך בית המשפט מורה על מעצר רק כאשר אין חלופה אחרת. חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה…

מחיקת רישום פלילי

.
כל מעשה פלילי עלול להסתיים ברישום פלילי. לא זאת אף זאת, אלא שגם כאלו שהיו מעורבים באירוע פלילי בו לא היה להם חלק מוכח, יכולים לגלות כעבור תקופה כי יש…

ייעוץ לפני חקירה במשטרה

.
ייעוץ לפני חקירה במשטרה   חקירה משטרתית חקירה בתחנת המשטרה זאת אינה חוויה פשוטה וברוב המקרים היא מלווה בחששות וברגשות פחד, ולמרות זאת, התופעה של חקירה במשטרה היא תופעה שכיחה.…

סגירת תיק פלילי

.
סגירת תיק פלילי הינה הליך מנהלי, הננקט במסגרת חקירה משטרתית בעניין חשד לביצוע עבירה פלילית. סגירת תיק פלילי משמעותה הפסקת החקירה בחשד לביצוע העבירה וזאת מבלי להעמיד את החשוד לדין…

סגירת תיק בהסדר מותנה

.
חוק סדר הדין הפלילי מאפשר לרשויות התביעה במדינת ישראל החל ממאי 2013 להימנע מהגשת כתב אישום נגד אדם החשוד בביצוע עבירה ולסגור את התיק בעניינו, זאת באם יודה בביצוע העבירות…

שימוע לפני הגשת כתב אישום

.
זכות שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום הינה הזדמנות פז אמיתית אחת ואחרונה לשכנע את התביעה שלא להגיש כתב אישום כנגד החשוד בביצוע מעשה פלילי ולהימנע מהעמדתו לדין. זוהי למעשה זכות…

כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך

לייעוץ ראשוני חייגו עכשיו: 054-7713271

או השאירו פרטים לקבלת שיחה חוזרת:

הצלחות המשרד

חמישה צעירים כבני 30, כולם בעלי עבר פלילי עשיר, נהגו בחודשים האחרונים לפרוץ בצורה מתוחכמת לביתם של תושבי אזור ראשון לציון. על פי החשד, החמישה נהגו לשכפל את מפתחות הבתים בשיטה שזכתה לכינוי "שיטת הפלסטלינה" ובאמצעותה רוקנו מספר רב של דירות באזור מרכז הארץ. כל הפרטים
השבוע האריך בית המשפט את מעצרם של החמישה עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם בנימוק שהם בעלי עבר פלילי בתחום עבירות הרכוש ואם ישוחררו יחזרו לפרוץ לדירות, אך עו"ד עומרי שטרן, שייצג את אחד מראשי הכנופיה שביצע את הפריצות לדבריו על מנת לממן את חובות ההימורים שצבר, הצליח לשכנע את בית המשפט לשחרר את מרשו למעצר בית, בזמן שארבעת חבריו נותרו במעצר.

לייעוץ ראשוני השאירו פרטים לקבלת שיחה חוזרת

דילוג לתוכן