מה הוא מעצר ובאילו תנאים ניתן לעשות בו שימוש?
מעצר הינו שלילת חירותו של אדם לפרק זמן מסויים. שוטר מוסמך לעצור חשוד רק בהתקיים תנאים שבחוק:
- קיומה של סכנה לביטחון המדינה או ביטחונו של אדם.
- התקיימות חשד כי החשוד שיבש או ישבש או נמלט מהליכי חקירה או משפט או ביצע עבירה שאינה חטא.
- אדם שנעצר יובא על ידי השוטר בפני קצין משטרה הרשאי או לשחרר את החשוד או לעצרו לתקופה שלא עולה על 24 שעות.
- לאחר תום 24 השעות על העצור להיות מובא בפני שופט שידון בהארכת מעצרו.
- לכל אדם במעצר ישנה הזכות להיוועץ עם עורך דין.
3 שלבים להליכי המעצר:
מעצר ראשוני בלא צו
אם ישנו חשד לביצוע עבירה, המשטרה רשאית לעצור אדם למעצר ראשוני ל24 שעות. אחת מהסיבות המרכזיות לביצוע מעצר זה הינה לקיום חקירה משטרתית, בניסיון להוביל למשפט פלילי וכתב אישום. לאחר המעצר הראשוני למשטרה ישנן שתי אופציות- להורות על שחרור ממעצר או להגיש בקשה למעצר לצורכי חקיה (מעצר ימים).
מעצר לצורכי חקירה (ימים)
-מעצר ימים הינו מעצר חשוד לצורכי חקירה טרם הגשת כתב האישום. כאמור למשטרה יש סמכות לבצע מעצר ראשוני, ומעבר ל24 שעות מעצר נדרש צו בית משפט. גם כשקיימת הצדקה להמשך המעצר, ניתן להחליפו בחלופה פחות פוגענית כגון שחרור בערבות. המשטרה מבקשת את הארכת מעצרו של החשוד על מנת לבצע פעולות חקירה שחייבות בהחזקת החשוד ממניעים כמו- שחרורו יביא לשיבוש הליכי חקירה והעלמת ראיות, יאפשר המלטות החשוד מדין או שיהווה החשוד סכנה לציבור.
דיון בהארכת מעצר יתבצע בפני שפוט, החשוד וסנגורו. מבקש הארכת המעצר הינו שוטר בדרך כלל והסנגור יוכל לחקור את השוטר במעמד זה לברר האם קיימת עילת מעצר או האם קיים חשד סביר נגד החשוד.
תקופת המעצר הראשונית מוגבלת ל15 יום ובית המשפט רשאי להאריכה לעוד 15 יום נוספים. למעלה מ30 יום באישורו של היועץ המשפטי לממשלה בלבד.
הצהרת תובע
טרם הגשת כתב האישום, בסיום החקירה יוכל התובע להצהיר כי הוא מבקש מבית המשפט הארכת מעצר נוספת לחשוד, על מנת שיוכל ללמוד את חומרי החקירה ולנסח בהמשך כתב אישום. במקרה כזה, בית המשפט רשאי להאריך את מעצרו של החשוד על תקופה שלא תעלה עד 5 ימים.
מעצר עד לתום ההליכים המשפטיים והעמדה לדין
כאשר הוגש כתב האישום, הופך העצור ל"חשוד". בשלב זה יכולה התביעה לבקש להחזיק את החשוד במעצר עד לתום ההליכים שמתנהלים כנגדו. בקשה כזו תידיין בבית המשפט, בנוכחות החשוד, ותישקל במצב בו קיימות לכאורה ראיות לאשמת הנאשם ואכן יש עילת מעצר. במצב כזה בית המשפט יחליט האם לעצור את הנאשם עד לתום ההליכים או לשחררו לחלופות מעצר- מעצר בית, שחרור תחת ערבון כספי ועוד.
שחרור ממעצר
לשחרור ממעצר עומדות בפני העצור וסנגורו כמה אופציות:
ערר על החלטת מעצר:
זכות הגשת הערר מעוגנת בסעיף 35 לחוק סדר הדין הפלילי. ניתן להגיש ערר (בזכות) על החלטת בית המשפט לעצור חשוד במעצר ימים או על החלטת בית המשפט לעצור נאשם עד תום ההליכים. הערר מוגש לערכאה הגבוהה יותר- על החלטת בית משפט שלום ניתן להגיש ערער בזכות למחוזי ועל החלטת מחוזי ניתן להגיש ערר לערכאה הגבוהה יותר- בית המשפט העליון. בערר על החלטת המעצר יהיה על הסנגור לשכנע את בית המשפט כי החלטתו שגויה, ועליהם לשחרר את העצור. הערר יתדיין בערכאה הגבוהה יותר על ידי שופט יחיד.
בקשה לעיון חוזר:
על פי סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי הגשת בקשה לעיון חוזר יכולה להיעשות כאשר נשתנו הנסיבות או כשעבר זמן מקבלת ההחלטה וישנה אופציה לבקש לבחון מחדש.
שחרור בערובה:
על פי סעיף 41 לחוק סדר הדין הפלילי ערובה הינה חלופת מעצר כאשר השחרור תחת תנאים מגבילים. האופציות לערובה כגון: ערובות עצמית של החשוד(חתימה על כתב התחייבות) בצירוף עירבון כספי של ערבים, או לבד, ערובה כספית (הפקדת כסף מזומן)… קצין יכול להתנות שחרור בערובה בהסכמת החשוד בכל אחד מהתנאים הבאים: איסור לקיים קשר או פגישות לתקופה שלא תעלה על 30 ימים.
איסור יציאה מהארץ והפקדת דרכון לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, איסור כניסה למקומות שיקבעו וכו. אם לא הוגש כתב אישום, על פי סעיף 58 לחוק סדר הדין הפלילי, הערובה ותנאי השחרור יהיו בתוקף ל180 ימים ובית משפט רשאי להאריך את התקופה לבקשת התביעה או היועמ"ש. אם לא הוארכה התקופה ולא הוגש כתב אישום, דמי הערבות יחזרו.
סיכום נושא המעצר והשחרור ממעצר
לשם שחרור ממעצר, כמו כן גם לקביעת חלופת מעצר, נדרש ייצוג משפטי מקצועי של עורך דין פלילי. עורך הדין יציג את עובדות המקרה וטיעונים מבוססים בפני בית המשפט לשם דחיית הבקשה של המשטרה\תביעה. המטרה תהיינה שחרור ממעצר או לכל הפחות להביא לקביעת חלופת מעצר (למשל-שחרור בערובה) שקימו את מטרת המעצר ולא יפגעו באופן לא תקין בזכויות החשוד.
